סדק שבנקרת הצור (ממנו זכה משה לקרני־הוד) - ע' במדור זה, נקרת הצור. סוד ד' ליראיו(1) - בעלי היראה־הטהורה° החיים בה הם הם משיגי הסוד°, משיגי התהילה־האלהית° בשיקופם הפנימי [עפ"י ע"א ד ח לה]. ע' בהגדרות המבוא למדור מונחי קבלה ונסתר, "מחצדי חקלא". ושם, סוד, יסוד "סוד ד' ליראיו". סוד ד' ליראיו - יסודו - ע' בהגדרות המבוא למדור מונחי קבלה ונסתר, סוד, יסוד "סוד ד' ליראיו". סוכת עורו של לויתן(2)- ההתעלות°העליונה°. שהכל מתעלה, הכל מתפתח, והכל דולג ודוהר למעלה°, הכל שמח°, מתרעע, מרנן°, ומלא גילה°פנימית°, ושבע שמחות, ונחת עדנים°, והוד° הכל, והדר° מקור הכל מאיר בחלקיותו של כל אחד. הקץ° היותר מרומם אשר איננו ניתק מהתוכן המוסרי° של ההוה, <וסוכת עורו של לויתן, הכל לפי מעשיו של כל אחד ואחד> [עפ"י א"ק ב תקסד]. סולם - סולם יעקב(3)- כל פרקי התולדה שהכין השי"ת° אותם שיהיו כולם מדרגות לבא אל התכלית הנרצית לו ית', עד שיבואו אל התכלית [מ"ש קצט]. ע' במדור מלאכים ושדים, "מלאכי אלהים", העולים ויורדים בסולם. סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה(4)- המאור שבנשמתנו, בנשמת הכלל ובנשמת הפרט [א' סא]. סולם שמלאכי אלהים עולים ויורדים בו - האדם ששתי ההשפעות - זו שמתחילה בזרמה מהציור הדמיוני והולכת עד השכל היותר טהור, ועוד הגבה למעלה יותר מהשכל ושרשיו, וממלאת באושר האלהי את כל החיים של כל שרשי הנשמה, באדם ובעולם; וזו שמתחילה מהופעה שכלית, או עוד עליונה ממנה, והיא מתפשטת והולכת עד הציור הדמיוני, וענפיו ההרגשים הגופניים כולם - פוגשות זו את זו. זרמן הקדוש הוא מלאכי אלהים העולים ויורדים [עפ"י א"ק א רמא]. ע' במדור מלאכים ושדים, שיר המלאכים. ע"ע "כנור". סוסו של הקב"ה סופה וסערה(5)- שפועל באין צורך להדרגה, כענין הסערה הפועלת במהירות [מ"ש רצה (ה' רנא)]. סוף כל הדורות(6)- <השלמת האדם יש לה טפוס מיוחד, (ש)הדורות הולכים לעלה את הטפוס ההוא עד גמרו בתכלית שלמותו>. כשיבוא הגמר של עילוי הסדר הקבוע (שבו) כל דור מוסיף אומץ ומקרב בכללותו את הטפוס הנרצה של הצפיה־העליונה° של ההשלמה הגמורה, המינית והאישית [אג' א שכ]. סוף מעשה במחשבה תחילה - ע' במדור מונחי קבלה ונסתר. סופרים(7) - המוסרים לנו את דבר התורה בשלמותם ובבירורם [ל"י ג קח]. סור מרע(8)- ההסרה מרע° - שיהי' בדרכיו מרוחק מהרע, (ולא) העדר עשית הרע לבד [עפ"י מ"א א ג]. סוריאל שר הפנים - ע' במדור מלאכים ושדים. סייח במדבר, ערוד במדבר - ע' במדור בעלי חיים. סיני - (לעומת "עוקר הרים") - ר' במדור מדרגות והערכות אישיותיות. סכלות מעט(9)- נקודתה הפנימית (של הסכלות), שהיא מחזקת את אור כל החכמה. אותו הציור° שלעד לא יוכל להזקק בלבו של אדם, שלעולם ימצא המדע, שצריך לציירו יותר מבורר, יותר מעודן, (ש)הוא הנושא של כל הזיקוקים והרדיפות השכליות המוסריות וכל התנועות הטובות של החיים הכלליים והפרטיים [א"ק א עו (א"א 50)]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, "אין". ע' במדור זה, הבל הבלים. ושם, תכלית הידיעה שלא נדע. ע"ע לילה, "מדת לילה", עילוי מדת־לילה, שבאה אחר היום. סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו(10)- הקב"ה°, מופיעה במרכבתו בערבות, רוממות הלול שמו סלה°, לאין הפסק, באחדות הבריאה של העולם־הבא° בנקודת היוד, והעולם־הזה בבנין ההא, - ומתוכה עליזות° השמחה היתרה של צור־העולמים° במעשיו [עפ"י ל"י ב (מהדורת בית אל תשס"ג) של-שלא]. סנדל - נעל, מנעל - הדמיון° הטבעי, הנדרש לשמירת ההצטיירות החושית [עפ"י ע"א ד ו ז]. סנדל המסומר(11) - ההשתקעות היתירה, העמקת ההרגשה החושית ע"פ ציורה הדמיוני, והקבעה בחזקה [שם שם]. ססגונא(12) - תחש°, המבליט את הכח הכללי של כל הפרטיות לכלל אחד [עפ"י ע"א ג ב פד]. ע' במדור משכן ומקדש, מכסה עורות תחשים. ע"ע גוון. ספינתא - ע' במדור זה, אניה. ספרא דאדם - ע' במדור אדם הראשון. ספרך אשר כתבת(13)- התורה° במעלתה הגבוהה מערכם של ישראל, שאינם יכולין עדיין לקבלה ויקבלוה לעתיד. יחס הספר לכתיבתו ית' הוא מצד ערכו הנעלה הגבוה מערכם של ישראל [ע"א א ה ס 145]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, "ספר של הקב"ה". ע' במדור זה, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת. סתר עליון(14)- המסתור העליון° של אל° מסתתר, אלהי ישראל°מושיע°, אשר אין אפשרות למחשבה מוגבלת לתפוס את האור° העליון הבלי־גבולי, שהוא תמיד גנוז וחתום מרוב העלמו ועצמת קדושתו°[עפ"י ע"ר ב עד]. חביון־עוז°, "אמון מוצנע"°, סתר האור°[ח"פ לב:]. ההויה בפנימיותה, באור־חייה°, (ש)אור־ד' העליון מופיע עליה [ע"ר א קנ]. ע' במדור שמות כינויים ותארים אלהיים, "הוא".
סולם, המאור שבנשמתינו - ע' רע"מ קכג:, ובנפה"ח שער א י. סולם שמלאכי אלהים עולים ויורדים בו - אור החיים עה"ת, בראשית כח יד, "אורות עליונים בשורש נשמתו, הם נקראים בדבריהם ז"ל (זוהר ח"א יח.) מיין נוקבין, מלאכי אלהים העולים בסולם - שהוא סוד נפש האדם, באמצעות המעשים הטובים אשר ישתדל בהם בעולם הזה. ובעלות אלו ירדו מיין דכורין, כי בהתעוררות התחתונים יתעוררו מים עליונים להשפיע אורות נוראים בסוד נשמתו, והוא אומרו "ויורדים בו".
שמו"ר פר' ח א.
סוטה מו:
סנהדרין יא משנה ג.
תהילים לד טו.
קהלת י א. ע"ע א' אורות התחיה נח. ע"ר א ל־לב. ש"ק, קובץ ה קל. ושם, קובץ ח כו. א"ק א קל, רג־ריב. ע"ר ב סא ד"ה מזמור. ע"א ד ח ט. ושם לו. ח"פ דרוש ב, דף כה: בשם היונת אלם, פרק ג "החומר מתעלה מצד שהוא יותר נצחי מהצורה, כי הצורה נעדרת ואחר כך תבא אחרת והוית החומר עומדת הכן לקבל צורה תמיד". גבורות־ה' למהר"ל פרק כט ד"ה ועוד תעמיק. נוצר חסד פרק ה ז ד"ה גלם, וחילופיהן בגלם. דברי סופרים לר"צ, סי' יז.