יסוד הכרת דרכי־ד' הוא ידיעת ההשגחה העליונה ודרכי ההנהגה הרוממה. ובזה יש בהכרח חלוקה של שלש השקפות: השקפה על התחלת כל המעשים כולם, איך הם ערוכים בחכמה ובחסד־אל°, אלהים־חיים°, הטוב־והמטיב° ב"ה. והשקפה שניה על כל הסיבובים הגדולים שהם בתור אמצעים להפיק תכלית נחמד העליון, שאנו משיגים אותו בתור השלמת כל הברואים כולם לטוב להם בתכלית המעלה והטוב. והשלישית גמר תכלית המטרה העליונה שהיא עולה על הכל ונשגבה באין תכלית [ע"א ב ז ב]. השגחה - ההשגחה - הצפיה° המוקדמת על אחריתיותה של המגמה° שהכל הולך אליה. הבטה° מרחוק, עד אין תכלית, ותכלית הנועדה לכל ההויה. (המסבבת) את הגורל ע"פ הצדק°, את מניות החיים והאושר°, ע"פ רוב המעשה וטהרת° הרגשות, זיכוך המדות ועדינות הדעות°, בהירות האמונות° ולטישת הרוחניות°בעזה° וחטיביותה [עפ"י א"ק ב תקמז־ח, א"א 140]. מערכת הנהגה שמובילה יד° עליון למטרת הטובה הרוממה לאין חקר [עפ"י ע"ר א שו־ז]. רז ההשגחה - לא יש שום דבר בעולם שאיננו נעשה בדבר־ד'°ועצתו° העליונה, העצה° היותר אצילית, היותר מגמתית, ויותר אידיאלית, מכל מה שהלב יכול לחשוב, <העצה השרויה באידיאליותה בכנסת ישראל, המצוינת בעולמנו בתור גוי אחד בארץ, ובשרשי הויתה במעמדה האצילי, עד אין קץ ותכלית> כל אשר חפץ ד' עשה בשמים ובארץ [עפ"י א"ק ב תקנא]. השגחה פרטית - הנהגת־הנס°[עפ"י מא"ה ג קפח, רל]. ע' במדור זה, פני ד'. ע' בנספחות, מדור מחקרים, השגחה לעומת רצון. השגחה אלהית כללית - (בהשקפה הפילוסופית העתיקה) - השגחה המתפשטת על המינים ולא על האישים הפרטיים של בני אדם [עפ"י קבצ' א קעא]. השגחה אלהית פרטית - השגחה המתפשטת לא רק על המינים אלא גם על האישים הפרטיים של בני אדם [עפ"י קבצ' א קעא]. ידיעה - הידיעה המוחלטת (האלהית, לעומת צפיה° אלהית) - הידיעה שאינה צריכה לשמושם של חשבונות העלילות של הסבות° והמסובבים, מפני שסגולתה של הידיעה העליונה(1) היא נעלה מכל אלה התנאים כולם. וכוללת היא הידיעה המוחלטה, את הצפיה של תוצאות הסבות, ואת הידיעה של עצם המעשים, ואת ההבטה° של כל מה שבכח אחרי כל צדדי האפשרויות כמו שהם ממש בפעל [עפ"י ע"ר א נה]. ידיעה אלהית - סוד הידיעה האלהית - דבר־ד'°[קובץ ה קמג]. צפיה - (הצפיה האלהית, לעומת הידיעה־האלהית°) - ◊ הצפיה באה על כל המפעלים שאנחנו יכולים להכניס בהם סדר של השתלשלות°, של אחיזת הסבות° והמסובבים, שהצפיה הבהירה היא בודאי מגלה את תעלומות הרכסים הללו באחיזותיהם [ע"ר א נה]. צפיה - הצפיה האלהית ("הכל צפוי"(2)) - הצפיה הכללית°העליונה°, העסוקה לחולל את ההויה, את תכנה היותר עצמי וראוי לשם זה, על־פי הנקודה היותר עליונה° שבו, ע"פ המציאות־היותר־מלאה°. הצפיה האלהית היא המשכללת את ההויה עפ"י מדתה של הבחירה־הגנוזה°, וקובעת ג"כ תחום מצומצם מאד לבחירה־הגלויה° שגם היא לוקחת גורל בההויה הכוללת [עפ"י אג' ב מא־ב, שם א שיט]. הכל צפוי והרשות נתונה(3) - ◊הצפיה°האלהית° עסוקה לחולל את ההויה, את תכנה היותר עצמי וראוי לשם זה, על־פי הנקודה° היותר עליונה° שבו, על־פי המציאות־היותר־מלאה°, ומציאות מלאה היא אותה שהתגלות המהות היא מלאה בקרבו של המצוי פנימה. ואותה ההתגלות המהותית, בעומק תהומה, היא דוקא באה כפי אותה המדה שהבחירה־החפשית° מגלה את תכנה [עפ"י אג' ב מא]. ◊ הצפיה העליונה° המשכללת את ההויה עפ"י מדתה של הבחירה־הגנוזה°, וקובעת ג"כ תחום מצומצם מאד לבחירה־הגלויה°, שגם היא לוקחת גורל בההויה הכוללת [עפ"י שם מב]. "אל ראי"(4) - רום־עולם° של ראיית כל, של ההבטה° הבהירה אשר אין עמה מחשכים. הראיה־העליונה°האידיאלית°, הצפיה° הכוללת והחודרת, אשר התוכן של הארה מסוף־העולם־ועד־סופו° אפל הוא לגביה [ר"מ לח]. הראיה הבהירה הכוללת, שכל הפרטים בה חיים חיים איתנים ונוצצים בעושר בהיקותם. הראיה הכללית, שאת כל היא רואה, בכל הדיוק, בכל העמדה והחטיביות [עפ"י שם יט]. ע' במדור תיאורים אלהיים, ראיה עליונה. "עין ד' אל יראיו"(5)- הוד האמונה העליונה [א"ק ג קלד]. "עיני ד' המה משוטטים בכל הארץ"(6)- השגחת השי"ת° על האדם היא כפי ערך חכמתו ומעשיו, ע"כ ההכנה של כ"א נקראת עיני ד' שהיא סיבת השגחת ד' עליו, והן משוטטות בכל הארץ, ומפוזרות בלב כל אחד ואחד לפי הכנתו [מ"ש נה]. עיני הקב"ה - חוג הבחירה° שיסוד הצדק° והרשע עליו בנויים [עפ" קבצ' א פז]. "עיני ד'" - גילוי ההנהגה האלהית° הנפגשת בנו [ע"ר א עט]. השגחת־ד'° הקשורה בכל מה שהוא נוגע לצדדיהם החיצוניים של חייהם של צדיקים°[עפ"י ע"ר ב סו]. "אזני ד'"(7)- השגחת־ד'° הקשורה בכל מה שנוגע להחיים הפנימיים° של הצדיקים°[עפ"י ע"ר ב סו־ז]. ע"ע שמיעה, שמיעת ד'. פני ד' - ההנהגת השם־יתברך° את עולמיו° לתכלית השלמתם ועילויים שממנו המהלך של ההשלמה ההולך ומרחף בהויה כולה [עפ"י ע"ר ב סז]. ההנהגה לפנים°, לצד ההשתלמות [ע"ר ב סז]. אור השגחתו° ית' [עפ"י מ"ש מז]. כח הקדושה° המושפעת מאורו° ית' לכל הדבקים° בו [שם]. אור פני ד' - הקדושה שבנפשות ישראל שהם בנים°למקום°[מ"ש עא]. ההכרה והדעת [ע"ר ב שכט]. פני ד' - אור°הרצון° של הוד°מקור־החיים°המתגלה° בתעצומות אורותיו° המלאים נגוהות והזרחות° אורות קדשי־קדשים°, התעלומה הכמוסה של הסתר־העליון° המתגלה בכל הדר° קומת הנשמה־האלהית°, המחיה בטובה את העולמים° וכל יצוריהם, וחודרת היא בנשמת° האדם פנימה [עפ"י ע"ר א ז]. הארת° פני ד'(8) - הופעת°הקדושה־העליונה°, העומדת למעלה מכל גבולי הבריאה, מכל סדרי מעשים, מדות ומחשבות, שבכל מלא העולמים°[שם סב]. הארת הפנים העליונים - קדושת שם ד' בקדושתו העליונה הגנוזה, העומדת הגבה למעלה מכל השגה ומכל תפיסה והכרה שכלית, ביחס מקושר וחפיפת כבוד על מקדישי שמך, ע"י הכרתם ותפיסתם לפי ערכם וכחם [עפ"י ע"ר א קיא]. "אדיר במרום" - רצונו°העליון° של השי"ת° הוא מושל בכל הסבות° הכלליות של הנהגת ההויה, העומדות ברומו־של־עולם°, והן מוכנות להתנהג ולהשתנות לפי המטרה המחויבת מחכמתו° ית' [עפ"י ע"ר א רפה]. "אדיר במרום ד'"(9) - כוחות המערכה° משולב עם ההשגחה°, "אדיר במרום" - המערכה היא תקיפה, אבל כח הפנימי הוא שם־ד'° המשגיח [מא"ה ג רלג]. "אני הוא שהבחנתי בין טפה של בכור, לטפה שאינה של בכור"(10) - ההשגחה־האלהית° החודרת לכל חגוי ההויה כולה, בפלא שהודיע זאת לכל העולם -מכת־בכורות°[עפ"י ע"ר ב פא]. "ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו"(11)-ההשגחה־העליונה°, סוד ההתקרבות, החל על מעשה בני האדם בחסד־העליון° של הבחירה° הגוררת אחריה שכר ועונש <על אף גדולת°הבורא°גבורתו° ורוממותו עד לאין קץ ותכלית> [עפ"י נ"א ה 28]. ◊ בחירה גנוזה - ע' במדור זה, בחירה כמוסה. בחירה חפשית - החופש° הגמור, המחולל בקרבו רצון° שאין בו שום מועקה מבחוץ, שעל ידו מתגלה העצמות° של מהות החיים, המקבלים את התכנית של הגורל°הטוב° או הרע°, שרק החלק הקטן (ממנה), המתגלה בתור בחירה מעשית (בחירה־גלויה°), מתוה לפנינו בגלוי את ארחות הטוב והרע [עפ"י אג' א שיט]. חופש הבחירה, חופש הפעולה של האדם. חוקי האפשר°, כח ואפשרות בחירת מעשים בזולת מעשים ותועלתם [נ"א ד 39]. ע"ע התגלות המהות. בחירה כמוסה - הבחירה שאיננה על פי התוכן המוסרי° המתגלה, אלא על פי האידיאל°העליון°, שעל פי הצפיה־העליונה°, למעלה מהתנאים שההויה נמצאת בהם כעת. ההזרחות° שבאות מתוכן זה הם אורות°הנשמה°הפנימית° של כל היש, והן כוללות את העבר ההוה והעתיד, למעלה מסדר זמנים וצורתם, וכל זה כלול בשם־ההויה°, כסדרו ובכל אופני צירופיו [א"ק ג כג (ע"ט ב)]. הבחירה שכל מערכת המשפט° של כל היש מתנהגת על ידה [א"ק ג לד]. הבחירה שפרטי הכוחות והפרטיות הדקות שבמציאות בכלל (להוציא מדרגות ה'שכר ועונש') נחלקים למדריגותיהם על פיה ע"פ היסוד ד"הכל צפוי"°[עפ"י פנ' כג]. בחירה צפונה - יסוד כל חק ומשפט°. הבחירה השמה את המערכות לפי מדרגותיהן, מגדולי המציאות עד קטניהם [עפ"י א"ק ג לד]. גלגול (הזכות או החובה), האמצעות של המסבבים את הדברים הרשמיים בהם נעוץ כח החפץ הגמור, הנכלל בכחות המציאות שלא לחסר ממנה את מושגי המוסר והרשע והצדק וכל העלילות הגדולות המסובבות מהם ועל ידם, באין שום גרעון, "כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע והאלהים עשה שיראו מלפניו"°. וההכרה המחברת את מושג המשפט הקבוע, עם מושג החופש°, להתאימם עם העז° והמשפט המלא את כל היקום, כי "אלהים שופט צדיק", היא הבחירה הכמוסה הגלויה רק ליוצר כל במקור החכמה־האלהית°[ע"א ג ב רד]. הבחירה הגנוזה(12) - הבחירה־החפשית° הגמורה, שהיא עצם המהותיות שלנו, המיטב והעיקרי שבהויתנו, המתגלה בכל מלואה ועשרה רק לצפיה־העליונה [עפ"י אג' א שיט, שם ב מב, ע"ר ב קנז]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, יובל, עלמא דיובלא. ע' בנספחות, מדור מחקרים, ידיעה ובחירה.
ידיעה עליונה - ע"ע ע"ר א קסה ד"ה זאת, א"ק א ריד, ושם ב תיג, תקנ. ע' בנספחות, מדור מחקרים, ידיעה ובחירה.
"הכל צפוי" - אבות ג טו.
ע' שו"ת הריב"ש סי' קיח. סידור האר"י (להר"ש מראשקוב) בסוף "רבון העולמים" שאחרי פרשיות הקרבנות והקטורת. וברמ"ע, בי' מאמרות, חקו"ד ח"ג ו, וח"ד ד, ח מאמר המדות, מדה ד. ובמאמר הנפש, חלק שני, פרק שביעי. ובמאה קשיטה סי' ס. של"ה, בית הבחירה, דף כא.:. ע"ר א נה ד"ה צופה ויודע. ע"א ג ב רד. ובא"ק ד תקלה־תקמח. ע"ע במדור מונחי קבלה ונסתר, אחרית (לעומת הראשית בחיי־הרוח) בהערה.
בראשית טז יג. ע' תרגום יונתן, רש"י ומצודות, מלכים א ט ג ד"ה עיני ולבי. פתחי שערים, נתיב אורות דנקודים ב, וכן במגן וצינה, פרק ל, דפים סד: סה. בשם הגר"א. ובהעמק דבר, בראשית יד יט "דעין הוא כנוי להשגחה". אלימה רבתי, דף כ. "הראות שהוא השגחה עליונה בג"ר".
תהילים לג יח.
עיני ד' המה משוטטים בכל הארץ - זכריה ד י. ובדברי הימים ב טז ט: "כי ד' עיניו משטטות בכל הארץ". חכמתו ומעשיו וכו' ההכנה של כ"א וכו' סיבת השגחת ד' עליו - ע' בהערה במדור תיאורים אלהיים, "עיני ד' המה משוטטים בכל הארץ".
במדבר יא א.
הארת פני ד' - ע' ע"ט יג "לפעמים מתרומם כל כך אור החיים, עד שממקורי המקורות היותר גבוהים, הרחוקים, בא הרוח וחודר בהעובדה ובהלימוד. עת רצון כזאת יש בה הארת פני עליון".