ב"ה
אקדמות מילין
משימה אחת מני רבות וחשובות שהועיד מרן הרב ראי"ה זצ"ל לדורות התחייה, היא משימת ברור המושגים האמוניים: "יתבררו ויקראו המושגים בשמותיהם, שיהיו מובנים בתכלית דיוקם דווקא עפ"י אותם השמות המדויקים שקראו להם בחירי חכמינו מני אז"(1). משימה זו, המתייחסת לשדה המושגים האמוניים בכללו, נצרכת גם לחלקתו של מרן הרב עצמו. מספורו של הרב דוד הכהן זצ"ל, במערכת חכמת הקודש, למדנו שאצל רבנו ישנה לא רק "קדושה, רוח, השפעה סגולית, אלא גם תורה, תכן למודי מסוים, מה, שיטה". את הקודש, הרוח, השירה שבכתבי קדשו של מרן הרב, רבים מכירים וחשים, ורבים אף מודעים לעובדה שיש כאן תורה, שיטה – אך לא רבים עמדו על רום השיטה, בכלליות הקפיותה, וכמו"כ, לא רבים ירדו לעומק חדירתה ודיוק מדעיותה, ועל כן רבים מבקשים דרך שתאפשר את העלייה וההעמקה ברום־העולם שם שטה מחשבת הרב, ובזאת להשתחרר ממועקת הזרות שבמפגש עם מושגיו הגבוהים,(2) ותרים אחר המבוא לאוצר השמות, המונחים, בהם משתמש הרב, הן לערכים הכלליים המשובצים במשנתו, והן לערכים היחודיים לו.
הגדרות מושגים בעולם הרוח כמוהן כִּמְקוּצְעוֹת המלוטשות בְּגְבִישִיוּת יהלום: מבליטות הן בפינותיהן המיוחדות את העומק והסגוליות כלילת הגוונים של התוכן המהותי בכללו.(3)
מערכת הגדרות מושגים אמוניים מאפשרת למחשבת המעיין לנווט עצמה בדיקנות בְּמֶרְחָבְיָת־התורה, ולהינצל בזאת מקטנות־מוחין־אמונית של כל אותן אינטרפרטציות דמיוניות של עולמו הסובייקטיבי, שכל כך משפילות את הרוח, משוויין לאורייתא יבשה,(4) וגורמות לפסיקת אנשי אמנה,(5) באותה אי־נתינת לב לדבריו של רבי עקיבא המזהיר 'אל תאמרו מים מים כשאתם מגיעין למקום אבני שיש טהור'.(6)
כניסיון סיוע למעיינים נועדה עבודה זו: ראשית לקוט ערכים ומונחים המוסברים ומוגדרים בכתבי מרן הרב, ועריכתם בסדר אלפביתי. ואמנם כבר העיר הרב מאיר (ברלין) בר־אילן זצ"ל בזמנו, שמרן הרב הוא דיקני ומדעי במונחיו ובשפתו, כמו בתעופת הגיגיו, ולמשנתו מטבעות לשון קבועות שיש צורך במילון עמ"נ לעמוד על תוכנם העמוק.(7) ועל הטוב ייזכר שמו.
מאחר שהתכלית שהיוותה את הקו המנחה בעבודה הייתה לאפשר למעיין לשנות את האוריינטציה שלו בעולם הרוחני בעזרת ברור־מושגי של המונחים האמוניים, והכלי שנבחר למטרה זו היה הברור המדעי והעריכה של הגדרות הרב, מתרכזת אמנם העבודה בעריכת מונחים שהוגדרו ע"י הרב, אך במקום שהכלי לא נמצא, כלומר במקום שלא נמצאה ההגדרה המדויקת בלשונו של הרב למונח, ומ"מ הייתה אפשרות לסמן למעיין כוון הבנה מחודש בנושא באמצעות הסברה או שימוש מיוחד של הרב בערך השופך־אור על אופן הבנתו אותו, הועדפה האפשרות לרומם את הבנת המעיין על פני החומרה המדעית של ה"הגדרה הטהורה"; ועל כן בצד ההגדרה החמורה, כלומר, הגדרה שתעמוד בכל מקום שם יובא הערך, יש והובאה הסברה, או היגד מהותי בעניינו או במסגרתו הכללית, שעל ידם ישנה אפשרות למעיין לחרוג מן ההסברות הבנאליות שבעולם הרוחני ולרומם את הבנתו לנקודת הבטה אמונית גבוהה. וכן נעשה גם במקום שלא נמצאה כל הגדרה. כל זאת רק כאשר נמצאו כאלה בכתיבת הרב. בהתאם לכך, הובאו הגדרות והסברות המושגים, בלשונו של הרב; מהן בלשונו ממש ללא חסר ויתר, מהן בשנויים קלים בלשון או בעריכת המשפט, לבהירות ההגדרה או ההסברה, מהן בהרכבת משפטים לכלל הגדרה או הסברה ממקומות שונים בכתביו (השנויים צוינו בסוגריים, או באמצעות "עפ"י" במראה המקום). מעט הגדרות או הסברות שנרשמו על ידי שומעי לקחו של הרב עפ"י דבריו שבעל־פה או עפ"י הבנתם בכתביו, נבררו ושובצו בציון מיוחד המבחין ביניהם לבין הגדרות אחרות. מעט מאד הגדרות נוסחו על ידי המלקט עפ"י העולה מדברי הרב וצוינו אף הן בציון מיוחד או ששובצו בנספחות.
הגדרות והסברות של רבנו הרצי"ה זצ"ל שבאו כהסברות ישירות למושגי הרב זצ"ל, הוכנסו בין הגדרות הרב כחלק אורגני מהם, וכן ביחס למעט הגדרות משל הרד"ך זצ"ל. להגדרות הרצי"ה והרד"ך שאינן נסמכות למושגי הרב, יוחד מדור בנספחות(8).
שני סוגי מושגים רוכזו במסגרת העבודה: א] מושגים כלליים המתפרשים ומתבארים בכתבי מרן הרב. (בציון ערכים שהם ניבים או ביטויים תנ"כיים, חז"ליים, מדרשיים או מספרות הקדמונים). ב] מושגים יחודיים לכתביו.
מסגרת זו מסוגלת להוות תשתית לעבודות מחקר רבות לימים יבואו.
בעולם הרוחני ישנן בחינות ובחיני־בחינות לאין קץ, והגדרות רבות מתפרשות נכונה רק בהקשרן הענייני המיוחד. הוצאתן מהקשרן מעמידה אותן בסכנת סילוף או חוסר דיוק ועל כן טוב יעשה המעיין אם יבדוק במקורות המצוינים.
מונחים שנמצאו להם מספר הגדרות או הסברות, נערכו באופן שהוקדמה ההסברה העליונה והכללית, ואחריה הקונקרטית יותר. יש והועדפה הקדמת ההסברה הברורה יותר ואח"כ הבהירה פחות. ישנם מושגים בהם המלה היא "שם משותף" או "מושאל", על כן הופרדו הסברותיה ולא נערכו כקבוצה אחת. הבחנה נכונה בין כל אלה מצריכה התבוננות זהירה מצד המעיין. "ועת ומשפט ידע לב חכם".
למספרים שתוכנם מתפרש בתורת הרב יוחד מדור נפרד. וכמו"כ יוחד מדור לפסוקים ובטויי ומושגי חז"ל וקדמונים שהרב מבארם ויש והוא משתמש בהם כמטבע לשון קבועה. אמנם במקום שלשון פסוק או מדרש משמש כניב, או שהוא מושג ידוע ושכיח בעולם המושגים האמוני או בסדר התפילות; וכן במקום שישנו רצף של הגדרות המשמשות בחינות שונות של מונח אחד והביטוי משמש כאחת הבחינות, בכל המקרים האלה שובצו ההגדרות בגוף המילון, ומובאות הן בסימני הבאה.
בהערות שהובאו לחלק מן הערכים צוינו מקורות, הקבלות או הרחבות, ולפעמים יובאו בהם הבהרה או אישוש לאופן הבנת המלקט את העניין. בנספחות יוחד מדור למחקרים שחלקם מתייחדים בהסברה של מושגים שהרב משתמש בהם כמטבע לשון קבועה ולא נמצא להם ברור מפורש בכתביו.
מושגים קבליים שלא נמצאה להם הגדרה חד משמעית של הרב עצמו, אף שיתכן שהמבין בעניינים אלה יוכל לנסח הגדרה מן העולה מכתיבת הרב, הושמטו מן העבודה. ואם רבנו הרצי"ה זצ"ל התנצל והזכיר את דברי הרא"ד פלאם (ב"ברורי־המדות" שבספר המדות להר"י המגיד מדובנא זצ"ל, שער הגאוה, פ"א) בחתימתו את עולת־ראיה, על שבא לידי מגע בדברים שבסתרי־תורה, אנא מה אענה אבתריה ...
וזאת למודעי, אינני מתיימר להציג בזאת עבודה שלמה ומוגמרת, מג' סיבות:
א] לקוצר המשיג ולעומק ורוחב המושג.
ביחס להגדרות רבות יוכל המקשה לשאול - "זו מנין לך, מנין הודאות כי זו ההגדרה" ולא בכל המקרים ישנה בידי תשובה מדעית חד משמעית. מ"מ אבקש מן המערער לא למהר לדון אותי לכף חובה, נאמנה התנצלותי - בעבודתי זו לעורר באתי. אדרבא, מתוך הצבעה על אי־הבנתי שתביא את הטוען ללבן ולברר את הסוגיה, תרווח שמעתתא ויתקלס עילאה גם בגרמתי. אך עם זאת אציין כי לא הוחלטו הדברים ללא שקול דעת ולא נכתבו בלא השתדלות לרדת לעומק הסוגיה שממנה נגזרה ההגדרה. ויש והוסקה המסקנה על פי מיטב הבנתי מן העולה מדבריו של הרב בכלל כתביו, ולפעמים מתוך ידיעות מן התורה בכללה.
ב] מן הסתם נשמטו מעיני הגדרות והסברות לערכים.
ג] ההגדרות נלקטו מן הכתבים שהתפרסמו בשלב זה, ועם פרסומם של שאר כתבי הרב זצ"ל - אף שמקובלים אנו מפי רבנו הרצי"ה זצ"ל, שנטפלים הם מבחינה איכותית לשיטתו המצויה בכתבים שכבר התפרסמו, הם הרוב מבחינה כמותית - יש לצפות שיתגלו הגדרות רבות נוספות.
מכל מקום, זו "מהדורא קמא" של עבודה שצריך להתחיל בה ומשנת "ולא עליך המלאכה לגמור" עומדת על ימיני לסמכני. וכל אשר ישאו לבו לקרבה אל המלאכה ולסייע לשלמותה, בעצה או בהערה על טעות בעבודתי או בהגדרה שמצא או לקט הוא באומרי מרן הרב ובנו רבנו זצ"ל, תודתי נתונה לו "ומאל תהי שלמה משכורתו".
בדחילו ורחימו אזכיר לטוב את הרב צב"י טאו שליט"א, מורי ורבי ומדריכי לאהבת האמת, שהנחני בעקרים חשובים בעבודה, החלקים האמיתיים שבה ושבמעשי בכלל, שלו הם.
בצדו יוזכרו לטוב, הרב יצחק שילת הי"ו, על בקורתו והנחיותיו הישרות. כמו גם חברי נפש רוח ונשמה, יועצי ומבקרי במלאכת העבודה, ומסייעים במציאת הגדרות.
בכפלי תודותי לכל המסייעים, במעשה וברוח, ודוחפים להוצאה לפועל של עבודה זו, שרבים וחשובים הם מאד, אפתח בכבוד מכון מרחבים שאגף המחקר שבו היה ה"אכסניה" בה חסיתי במשך שנתיים, לרב יעקב פילבר הי"ו על אפשרות העיון בחלקי עין איה שעדין לא יצאו לאור, ול"בית הרב" שמתמיכתם נהנתי.
ורוב תודות מיוחד לחלק מחברי הנ"ל שסייעוני בשרותי המחשב, בלעדיהם לא היתה יוצאת העבודה אל הפועל.
ולנדיב, נדיב הנפש, שלמה בן־הראש כל ברכותי, זכות זכוי הרבים תעמוד לו ולביתו.
ולכל אהובי, סגל חבורתי, מלאכתי זו לכם היא, מנחה שלוחה.
הקורא קומו ונעלה את ציון אל ד' אלהינו
ואומר הושע ד' את עמך את שארית ישראל
נתיבות אמונה, ירושלים עקו"ת. תשנ"א.
יוסף קלנר
למהדורה השניה
הוכנסו במהדורה זו תיקונים והוספות למהדורה הראשונה, שעיקרם לוקט מן הספרים שיצאו לאור אחר הוצאת המהדורה הקודמת: עין איה, מאורות הראיה לפסח, שבועות, ימים נוראים, וארבע פרשיות ומדבר שור; ומיעוטם מהשמטות וטעויות במהדורא קמא. שוכללו ההערות והמקורות. למחקרים נעשו השלמות ותוספות.
תודתי רבה לרב יגאל שפרן הי"ו על עזרתו הרבה לאורך כל הדרך, במהדורא זו כבקודמתה.
בימים אלו בהם אומרים, כבימי יסוד המעלה של בית שני, "אתם רואים הרעה אשר אנחנו בה" (נחמיה ב יז), בימים של תוהו ההעדר הקודם להויה, של בוהו מבוכת הערכים עוד לא ניתנה רוח, של חשכת בלבולי מושגים טרם אור, תהי נא הוצאה מחודשת זו של אוצר ערכי תורת הרב ליד ללטישת הרעיונות, לעידון הדעות ובהירות האמונות, ולדלי־שאיבה למי מעיני הישועה שממקור מעמקי הגניזה של הנשמה הם נובעים, שמהם יוקח האור הגדול של יום גאולה הפרוש על ההרים והולך וזורח בנשמות, שבדבר האומר האלהי יהי אור חדש על ציון. וקול ד' בכח ובהדר המבשר ו"האומר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה" מבשר ואומר כבימי נחמיה (שם שם) "לכו ונבנה את חומת ירושלם ולא נהיה עוד חרפה".
"ד' למבול ישב וישב ד' מלך לעולם".
ד' עוז לעמו יתן ויברך את עמו מתוך כך בשלום.
נתיבות אמונה ירושלים עקו"ת. תשנ"ט.
יוסף קלנר
למהדורה שלישית
(יצאה בתקליטור כתבי הרב קוק בשנת תשס"ז).
שמונה קבצים, קובץ א יב
המשכיל, משכלל בקרבו את המושגים שיהיו מסודרים לו בצורה נאותה. והמושגים הרוחניים, שהם ממלאים את הנפש, כל מה שהאדם הוא יותר מואר במחשבתו, כך צורתם הכללית היא יותר נכונה, ויותר מתקרבת אל האמת, ואל התכונה שהיא מרוממת את הנפש.
במהדורה זו תוקנו טעויות שנמצאו במהדורה הקודמת, הוכנסו הגדרות חדשות רבות, בעיקר משמונה קבצים ופנקס יג שיצאו לאור לאחר צאת המהדורה הקודמת.
למהדורה הרביעית
במהדורה זו תוקנו טעויות ולוטשו ניסוחים מן המהדורה הקודמת; בקבוצות של הגדרות, במקום שנמצא צורך בכך, שופר סידורם השיטתי; והוכנסו הגדרות חדשות רבות; ובמדור מחקרים בנספחות נוספו נושאים חדשים. בזה הוכפל בכמה מונים הספר.
רוב ההגדרות הנוספות נלקטו מספרים שיצאו לאור לאחר צאת המהדורה הקודמת: שמונה קבצים; קבצים מכת"י קדשו חלקים א, ב; פנקסי הראי"ה חלקים א, ב, ג; אורות התורה, מהדורת הרב אבינר, ירושלים, תשס"ו; ולנבוכי הדור.
ההערות והמקורות, שבמהדורות הקודמות נדפסו בנספחות שבסוף הספר, שובצו בתחתית העמוד בגוף המילון.
באקדמות מילין למהדורה הראשונה הבאתי את משלו של מו"ר הרב צב"י טאו שהגדרות המושגים בעולם הרוח הן "כִּמְקוּצְעוֹת המלוטשות בְּגְבִישִיוּת יהלום, המבליטות בפינותיהן המיוחדות את העומק והסגוליות כלילת הגוונים של התוכן המהותי בכללו". משל זה ועושר הפנינים הרוחניות שהתקבץ באוצר־ההגדרות מעבודת ליקוט ארוכת שנים, העלו בי את תובנת הערך הרב שבריכוז הגדרות המושגים במדורים. ריכוז שכזה מבהיק בשלל גווני רקמתו את אורו של עולם האמונה בהודו הקסום, באופן שיועיל לא רק לניקוי הסחי המצוי בשטח התחתון של עולם המושגים האמוניים(9), אלא גם לעלייה לעומק־דעת ולקדושת־חיים שברוממות שם־ד'.
ברוח תובנה זו סווגתי וערכתי את ההגדרות בעלי הנושא המשותף למדורים.
במדורים השונים סודרו ההגדרות על פי הקשר הענייני, ובמקום שלא היה כזה הן נערכו בסדר אלפביתי.
בנוסף למדורים שכבר היו במהדורות הקודמות – לפסוקים כמושגים, ובטויי ומושגי חז"ל וקדמונים; ולמספרים – המדורים החדשים הם:
- תורה;
- מונחי קבלה ונסתר;
- אותיות, הוראת האותיות ועניין התגים, הנקודות והטעמים;
- אישים;
- מדתם ועניינם הרוחני של אישי התנ"ך;
- אדם הראשון;
- מוות ועניינו;
- האבות;
- משה;
- משיח וגאולה;
- גוף האדם אבריו ותנועותיו;
- הכרה והשכלה והפכן מקורן, כוחן ותכונתן;
- נפשיות, הנפש האנושית, חלקיה, מידותיה וכחותיה;
- מדרגות והערכות אישיותיות;
- מועדים וחגים;
- מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן;
- אליליות ודתות;
- שמות וכנויים תארים אלהיים;
- תיאורים אלהיים;
- השגחה;
- מלאכים ושדים;
- בעלי חיים עניינם, ונמשליהם;
- מקומות וארצות;
- משכן ומקדש, כליו, עבודתו והעובדים בו, קרבנות.
עריכה מחודשת זו עושה את המילון לספר המושך ללימוד בו בקריאה בעיון רצוף מקיף סוגיות, ולא רק לבירור מושג יחיד כבעיון במילון מושגים רגיל. אמנם, באינדקס יוכל המעיין למצוא הכוונה לכל ערכי המילון ומדוריו, בסדר אלפביתי(10), כך שלא בטלה אפשרות השימוש בספר גם כמילון.
ברוח המדיניות הזו שעניינה ריכוז ההגדרות לקבוצות נושאים לתועלת בירור יסודי לא רק של מושגים אלא גם של סוגיות בעולם הרוח, בוטל המדור המיוחד להגדרות מהרצי"ה והרד"ך, שבמהדורות הקודמות היה בנספחות, והגדרותיו הוכנסו בין הגדרות הרב עצמו. אמנם הובדלו הגדרותיהם של הרצי"ה והרד"ך מהגדרות הרב בהבאתן באותיות קטנות; ובעוד שהפניות לערכי הרב מצוינות ב – ע"ע, או ב – ע', צוינו ההפניות להגדרותיהם ב – ר'.
בנספחות נשאר המדור למחקרים, כבמהדורות הקודמות.
במקום שהסיווג למדור מיוחד היה קשה משום שההגדרה התאימה לכמה קטגוריות, הושארה ההגדרה במילון עצמו. אמנם במקומות מעטים, כפי הצורך הענייני(11), שובצו אותן ההגדרות בשני המדורים.
תודתי לחברי הרבים שהעירו על השיבושים והחסרונות שנפלו במהדורות הקודמות, ולחברי שכה סייעו לפתרון בעיות העריכה והסדַר במחשב, ובראשם לגיא מונטנר על השעות הרבות שהקדיש לעניין.
תודה מיוחדת ל"חברים המקשיבים" הרבים, ובראש לכולם לאסף אורנשטיין, ואתו אסף גרינפלד ולרב עזרא אלכס הימן על ההגדרות הרבות שנוספו על ידם למהדורה הנוכחית; ולשלום וחיים הימן, עמית זולדן ואֹהד לנדאו, הצוות המסור שכה התאמץ לברר ולהגיהה לסדר ולהשלים את העבודה. ול"תמכין דאורייתא" הרב דניאל חלמיש ומרדכי בניטה.
ותודה למשה קפלן על עבודתו הסבלנית לעימוד הספר.
*
ב"המחשבה הישראלית" עמ' כו כותב אז"ר בשם הרב:
סוד "פגימת השמות". השמות הקדושים, שבהם ציירנו את האלקות, לפי התפתחותנו בעמדנו על מדרגה שפלה, נחשבים לנפגמים, אחרי שהגענו לידי התפתחות יותר גדולה. ועל כרחנו אנו צריכים לעלות למעלה יותר גבוהה ולתקן את השמות הפגומים עי"ז שאנו מוצאים בשבילם את התוכן שהוא יותר פנימי. וכך אנו הולכים ועולים, הולכים ועולים.
ובאורות התורה (מהדורת תשס"ו) עמ' 235 (קבצים מכת"י קדשו ב, פנקס הדפים ד 15):
פגימת השמות היא יסוד כל קלקול, וכל תיקון מוכרח להיות מוחל בהשלמת השמות ותיקונם. הכרת הדעה העליונה שבאדם היתה בקריאת השמות לאמתתם, ונפילתו היא מתבטאת בטשטושם של השמות. אי אפשר לרומם את הרוח כל זמן שהשמות היסודיים הנם עומדים בשפל. השמות האלהיים צריכים שיפורשו כפי הרוממות העליונה שבהם, ועמהם יתפרשו כל כנוייהם וכל השמות של הסעיפים הרוחניים, ההרגשיים, המחשביים והמעשיים המתיחשים להם - הכל צריך לצאת מן המצר, מן השפלות והבוז שעטתה עליהם האיולת שנתכנסה במדה מרובה מבלי דעת. ההבדל התכוני שבין המצב המואר למצב המוחשך הוא ביחש להכרת היחוש האלהי לאומה, ועמו כל הנתלה בזה, שהם עולים בעלייתו ויורדים בירידתו.
"והיה ביום ההוא נאם ד' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי והסירתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם".
*
בשמונה קבצים, קובץ א קנב:
מההזרחה הכללית של השיטה הרוחנית העליונה, שאין עמה מצד גבהה ועליוניותה לא רעיונות קצובים ולא מחשבות ברורות, לא אותיות מיוחדות ולא ענינים מסודרים, אבל יש בה גודל ויפעה פנימית, ממנה מתעטפות בהוד והדר כל המחשבות המעשיות, והן מתמלאות עז וגבורה. וכל מה שהן נפרטות יותר בדייקנותם, הרי הן נעשות כלים טובים להחזיק בהם את האור הטוב של הקדושה העליונה, החבויה מכל עין.
שם, קובץ ו קלב:
השאיפה שיהיה סדר הלימוד מדעי, גם הפלפול התלמודי, גם החלק המטפיזי, והיותר עמוק ושכלי, היותר שירי והרגשי שבלימודים, היא שאיפה חזקה וצודקת מאד, ומוכרחת היא לנצח. בדרך מהלכה יוצרת היא כמה ערכים, ומקלקלת גם כן את התוכן התמים של הרבה אנשים, שלא נסתגלו לעליות ברורות, והדמיון המשולהב הוא אצלם השכל והקודש שברעיון. אבל יבוא הזמן שיבורר לכל, שרק מפני חלישותנו הננו אחוזים לפעמים ברשתו של הדמיון המשתלהב. אבל מה שהוא חסרון וחולשה לא יהיה לעולם מעלה בעצם, רק אנו חושקים תמיד לעלות למדות עליונות והופעות חדשות, שמצד הפתאומיות של החידושים הרגשיים והשכליים שמתחדשים עלינו, יש שלא נעצר כח, והננו נפעלים ברגש משתלהב, אבל לא ההתפעלות השלהביית היא המבוקש, כי אם העושר של הרגשות וריווי הרוחניות, והמגמה הזאת לעולם לא תתנגד לסידור מדעי ומגמתי בכל פינות הקודש. ולעולם לא יחסר אפילו אותו הטעם הנעים, שמפני חלישותנו אנו אוהבים אותו, דהיינו טעם ההתפעלות המשולהבה, מפני שסוף כל סוף נאחזים אנחנו ברשת הגופניות, שכל תסיסה רוחנית מביאה בנו התפעלות, והתסיסה אי אפשר לה שלא תהיה בכל עבודה שכלית ולבית שנעבוד. אבל לא בשביל כך נאמר שלא נשתדל לסדר את אורחות הידיעה התורית באופן היותר מסודר, היותר שקט, שהוא האורח היותר מבוקר ומדעי שאפשר לו להיות. כי רק באורח האמת מתגדלת האמונה, ובעושר דעה והכרה ברורה מתעשרת הנשמה בזיו של מעלה, ונושאת עליה תמיד באהבה את עטרת הקודש.
*
בקבצים מכת"י קדשו א, פנקס "ראשון ליפו" נ:
אם שמע בישן תשמע בחדש. כאשר ירגיל האדם עצמו שישכיל את המושגים הידועים לכל על פי הכרה עצמית פנימית, לא רק כפי המובן מהם בשטחיות תיבותיהם על פי ההבנה הילדותית, אז יתחדשו לו מושגים חדשים רבים. וזהו אם שמע בישן, בשמיעה עצמית, תשמע בחדש. אבל כל זמן שהוא מתעצל להריק את ההבנה של הדברים הישנים לתוך כליו העצמיים והבנתו הפנימית, אז אי אפשר כלל שיבא לידי מושג חדש ברור.
בקבצים מכת"י קדשו א, פנקס "אחרון בבויסק" נג:
אי אפשר להביא את האנושיות לתכליתה כי אם על ידי צירוף המושגים הרוחניים בדעת ד' ודרכיו בדעה טהורה, בשפה ברורה, ולא יכנף עוד מוריך.
ובאגרות הראיה ח"ב קכד:
"כל התורה בפירושיה הרוחניים כולם, צריכה היא להתעלות אצלנו. כל מי שיש אומץ בלבבו, כח בעטו ורוח ד' בנשמתו, קרוא הוא לצאת אל המערכה ולצעוק הבו אור. מחזה אחר, לגמרי אחר, היינו רואים בדורנו, אלמלי נתנדבו חלק רשום מבעלי הכשרון, הממולאים בתורה ובשכל טוב, לעבוד את כרם ד' בתוכו פנימה, לעסוק בטהרתם של מושגי האמונה והעבודה, בבירורן של הדעות בענייני האלהות, הנבואה, רוח הקודש, הגאולה והצפיה לתשועה, תשועת האומה ותשועת העולם, תיקוני הנשמות של היחידים ושל הרבים, תיכון הרוחות של הדורות העוברים, העתידים, וההוה על גביהם".
נתיבות אמונה. מעלה הזיתים. ירושלים עקו"ת. תשע"ב
יוסף קלנר
למהדורה החמישית
בשמונה קבצים, קובץ א רז כותב הרב:
"את התכונות הרוחניות, של צד הקדושה, צריכים לבחון בבחינה מדעית הדומה לבחינה חימית, לדעת את פרטי היסודות שבהרכבתן, ועל פיה נוכל לחדש הרבה ולהוליד תוכנים חדשים מצירופי ההרכבות ולזקק ולהעלות את הענינים הישנים, ממש כמנהג החכמה המעשית שבחימיה".
ובאורות הקודש, א קנב:
"החידוש של התוכנים המורגלים, לעומת הסברתם הקודמת, בעניני הקדושה והאמונה, הוא גורם חידוש לטובה בעולם, והתוכן של הקדושה ובהירות דעת ד' יוצא על ידי זה אל הפועל בכל מלא תקפו".
ליטוש המושגים הרוחניים בעבודת הרוח המשתדלת לעמוד על דיוק הגדרתם, גם הוא מן הבחינה המדעית של התכונות הרוחניות עליה מדבר הרב. ותוצאותיו מאפשרות חידוש רב והולדה של תכנים חדשים בקדושה.
במהדורה זו תוקנו טעויות שנמצאו במהדורה הקודמת, והוכנסו הגדרות ומקורות נוספים.
נתיבות אמונה. מעלה הזיתים. ירושלים עקו"ת. תשע"ו
יוסף קלנר