"עין בעין"(1)- "יראו בשוב ד' ציון" - התאמת העין־של־מטה, שבנפתולי השעה וקשיי־תחילותיה, שבמדיניות ושבמוסריות, לעומת העין־של־מעלה, שבשלמותו של המשך־הדורות אשר בתקומת התחדשותנו כקדם, השלמת הראייה של כל האופק המציאותי וכל הרקע של גדל־העליליה שבכל צירופי פרקיה של גאולתנו ופדות נפשנו, - היא הנותנת את פתרונות חלומותינו־מלחמותינו ואמיתת הבטחותיהם [ל"י א קצט]. עין בשר הרואה בעין אלהית [שי' הרצי"ה, מועדים ב 136-137]. "על ד' ועל משיחו"(2)- על אור° חיי העולם, ועל התום°והאמונה° אשר לברית° עולמים [א' טו]. "עקבא דמשיחא"(3)- "בסוף הגלות° לפני ביאת המשיח°" [רצי"ה א"ש ד הערה 15]. עת°ההתגלות° של האפשרות להאידיאלים° הנשאים הכלליים° להגלות [ע"ה קלט]. זמן שההשראות וההופעות° העליונות מוכנות לבא ולזרוח° ולהאיר כל מחשכי עולם [פנק' א תפט־תצ]. עת הפתח תקופה חדשה מלאה°כבוד־ד'° וחיי נועם°, (בה) יתעוררו כוחות רבים בישראל° להיות מוכנים להתנער ולאור־באור־החיים°, באור־ד'°, בזיו°החכמה° האלהית, ואור פני מלך חוטר מגזע ישי, בהתנער אור החיים טרם בא הדבר לתיקונו°[ע"א ב 317]. העת אשר החלקים התחתונים של הנשמה הטבעית של האומה שנתעלפה בימי הגלות, בחינות הנפש שלה, חוזרים לתחיה [עפ"י מ"ר 399]. תוכן החיים של עקבתא דמשיחא - הנשמה הטבעית של האומה, הצריכה לשוב לאיתנה [עפ"י שם]. "עת לחננה כי בא מועד"(4)- עת להתרוממות ותנחומים, סנוגריא ולמוד זכות לרוח הכלל כי כדאי הוא וראוי הוא לכך. הכחות הכלליים שלנו <הצריכים אומץ וגבורה, הארה והרחבה, ו>צריכים נחומים והבטחה ודעה ברורה ופנימית, ש"העם היושב בה נשוא עון" [עפ"י מ"ר 285].
ישעיה נב ח. בע"ר ב תפט סי' נח, הביא הרצי"ה עבוה"ק חלק התכלית פ' לו: "ומזה אמרו "אשר עין בעין נראה אתה ד'", כאלו אמר מראה במראה, והוא ייחוד המראה העליונה במראה התחתונה, כענין כי שמי בקרבו והוא ייחוד השם הגדול בכבודו, והוציא זה הייחוד בלשון ראיה כי כשנראה זה בזה אז הייחוד שלם והעינים מביטים זה לזה דרך ישרה, וזה נראה בתוך זה והרי שניהם אחד, וכו' ואמר וכו' שזאת ההארה וכו' וזה הייחוד אין מי שיכול לעמוד וכו' ולדעת היאך ומה היא ומתי עתידים הצדיקים הגמורים להשיג ולראות בחכמה זו שהוא זה הייחוד הנעלם והסוד "כי עין בעין יראו", כלומר בהתייחד עין בעין ובהאיר שניהם זה בזה בשלמות האור והייחוד, ואימתי יהיה זה - בשוב ד' ציון". ובהערה בשי' למועדים ב שם, ציין לשי' רבנו ליום ירושלים תשל"ג סע' 15. א"ק ב תנה. ושי' בראשית עמ' 237-236, 381-380, 421, ושם שמות עמ' 89.