ציון - ציונות - צד החול° שבתחיתנו הלאומית [א' קפה]. הרעיון החלוני של המדיניות [אג' ד כד]. כל כונניות° החול המחזקים את הקדש° בכללות האומה, בחפץ בנין ושכלול צבורי [אג' ד קו]. החפץ באומה לחדש הכחות הלאומיים [א"י לג]. התנועה הלאומית שכל החיל והחוסן העולמי הם שאיפותיה [עפ"י אג' ג ריב]. תנועה הבאה מן השמים° לתמם את חזון הנביאים לגאולת ישראל ולתשועת האנושיות כלה [אג' ד (מהדורת תשע"ח) קפב]. עקבא דמשיח־בן־יוסף° בדורנו [מ"ר 98]. ציונות - הנשמה של "הציוניות"(1)- השאיפה לחדש את כח ההשפעה הראשונה, שיצאה מן האומה לעולם ברפיון כח ודלדול ובהתנגדות החיים, באמץ רוח ובגבורה ובהסכמת החיים. שהצעד הראשון הוא לגרש בתחלה את רוח השלילה°, המפקפקת מרפיון לב, מגבולה הפנימי, להרים ברמה את דגל גאון שם־ד'־אלהי־ישראל° בקרבה, לחדש את רוח הרגש הדתי°, על מבוע אהבת־אלהים°הטהורה° המחוברת אל החיים, המיוסדת על האמת ההיסתורית המורגשת והמבוררת כנכון היום [עפ"י א"י לג]. ע' במדור זה, ירושלים, ירושלמיות (סימון שם התנועה "דגל ירושלים").
כח ההשפעה הראשונה, שיצאה מן האומה לעולם ברפיון כח ודלדול ובהתנגדות החיים - הכוונה להשפעה הדתית של ישראל שבאה בעולם בזמן שלא היתה האומה חיה בטבעה המלא חיים בתוכה פנימה, שבגרמתה קבלה התכונה הדתית של אותן אומות העולם, שרוב עמנו שרוי ביניהם, את אותה הצורה החשכה והעצובה, המצמקת את החיים ומקצרת את הנפש, את אותו הצביון, הרועד והחלש של הדת הכללית בעמים רבים, שאיננו יכול להתגבל יפה במרחב החיים הבהירים, ואיננו יכול להכנס כ"א בצורה של נזירות חשוכה, שהיא פחותה בכחה להלך עם החיים מכל מין עבודה זרה.