גאולה - ביטולה של הגלות, הקמת חיי האומה בהתחדשותה כקדם, בקישורה למקומה [ל"י א קצב]. מעשה־ד' הגדול והנורא של תחיית עמו בארצו, תחיית הרוח והפועל, תחיית הקודש והחול, בעובדה הנשגבה של תהליך התחדשותנו וקוממתנו כאן [עפ"י שם קסב]. תקומתה של ארץ־ישראל°[שם]. גילוי כלל־ישראל, גילוי נשמתיות ישראל, של סיתרי פנימיות התורה [שי', 13 על מאמר הדור עמ' 10]. גאולה, ישועה - הישועה היא התהליך ההולך וצומח "מצמיח קרן ישועה", והגאולה מצינת את השלב המסוים שבשלבי הישועה [שמעתי מהרצי"ה]. ע' בנספחות, מדור מחקרים, גאולה, ישועה. ע' במדור זה, ישועה. גאולה - התגלות הנשמה בקרב הנגאל [עפ"י א"ק ד שצו]. גאולה - להכלל ולפרט - יציאת הרוח°הפנימי° ממחבואו, ועמידתו על בסיסו העצמי [עפ"י א"ק ג קלח]. חיי הגאולה - חיי הרוח האיתנים, חיי העז [א"ק א קי]. להביא גאולה לעולם - להסיר את כל האפלוליות שבחיים, ולנצח את כל החולשות שבהם [עפ"י שם סט]. ע' במדור זה, גואל. גאולה גמורה - שחרור מכל מצרים, עליוניות מוחלטת. שאיפת תפילה° הרוממה, המתנשאה לכל לראש°, המברכת° את הכל ממקור חיי כל. גאולת התפילה ממצריה, משאיפותיה המוגבלות, אל המרחבים האין סופיים [קובץ ז קא]. גאולה האחרונה - שלמות העולם, באחרית הימים [ק"ה רנו]. גאולה חיצונית - הענין היותר גלוי ויותר חצוני של גדולת האומה°, שהוא הצד שעל ידה היא פועלת על כל עמי הארץ. <בהשפעה החצונית הזאת, שלגבי עמי הארץ, ישנם שני צדדים: הצד הפונה כלפי יניקתו מהתכן העצמי הפנימי, זהו השם°, שהוא מושג של עצם ושל אופי; והצד הפונה כלפי הפומביות וההשגה הגלויה של האומות היא התהלה°, נחלת ההמון בענינים שאפשר להם לבא לענין פרסומי. שיבה חצונית, שעמי הארץ ג"כ חשים אותה ויודעים את ערכה, מצד גילויה והופעתה כלפי חוץ. "ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ, אמר ד' צבאות"> [ע"ר א קטז]. ע' בנספחות, מדור מחקרים, גאולה, ישועה. גאולה פנימית - סוד הגאולה הפנימית - גאולה פנימית עליונה וקדושה. שבות ישראל, בצורת קדושה פנימית ועליונה כזאת, שרק עיניה הרוחניות, הטהורות של כנסת־ישראל°, אשר "עיניך יונים" כתיב בה, יכולות לחזות את יפעתה. מה שהוא מושג רק לישראל לבדם והנשמה הישראלית בעיניה הרוחניות רואה אותו, ואין לזר אתה חלק בתכן גאולה נשגב וקדוש זה, אשר הוא חבוי ונעלם [עפ"י ע"ר א קטז]. ע' במדור זה, "ללבי גליתי, לאברי לא גליתי", ו"לבא לפומא לא גליא". גאולה רוחנית עליונה - אור־ד'°, נהירה אל ד'° ואל טובו [א' צא]. גאולה שבפסח - ע' במדור מועדים וחגים, פסח. גאולת השכינה מגלותה - (חזרת השכינה)(1) - האורה־האלהית° הכללית בשיבתה וכינונה באומה במובן צבורי גדול [עפ"י מ"ר 284 (ח"ה קב)]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, שכינה, "גלות השכינה". גואל - מרומם מן ההשפלות [עפ"י ע"ר א מט]. גואל - גואל העולם - היסוד הנשמתי° המכשיר את כל הארץ° כולה לצאת מזוהמת° הבשר והגסות°, להחלץ מתוך המסגרת של שעבוד הטבע° וכחותיו, ולהתעלות אל החרות° האלהית העליונה [ע"א ד ט קיג]. ע' במדור זה, גאולה. גוג ומגוג - ע' במדור זה, מלחמת גוג ומגוג. גילוי אליהו להשוות את המחלוקת(2)- אופן הארה° מופיעה דעה°ואמתיות° בערכי הקודש°העליונים°, שמהם מסתעפים חיי הכלל°. אליהו° (בכתיב מלא) [ג"ר 64]. גילוי אליהו לעשות שלום° בעולם(9) - אופן התגלות רוח° פועלת מוסר° ושקט של שלוה. אליה (בכתיב חסר) [ג"ר 64].