קב"ה - האור°העליון° של הזיו° האלהי בכבודו ובעצמו. זיו השלמות של מחשבת־ישראל־הקדומה°[ע"א ד ט קמו]. קוב"ה - האלהות°האידיאלית° הרוממה מכל ציור°עולמים°[א"ק ג ז]. הקודש° המבורך ממקור הברכות°, השופעות בלא מצרים [ע"ר א קצג]. ההופעה° האלהית, הבאה להחיות אותנו ולרוממנו בערך°ההוד־העליון° של האורה־האלהית°, שכל העולמים כולם מתבטלים° במהותם להתעלם בחביון° הסתר של הוד כבודו°, וכל סדר וקצבה עולמית מתבטל כשרגא בטיהרא ומתעלה בעילוי°עליון° הנעלה מכל מדה ועולם. מקור הברכה, הקדושה°והתפארת°[שם יג]. ההופעה האלהית בהנהגת העולם. האורה האלהית של הצלחת ההנהגה הכללית כפי הראוי להסדר האלהי שבמציאות, המתפשט על כל החיים החמריים והרוחניים כולם לפי שינויי פרטיהם [עפ"י ע"א ד ו סג]. ד'°אלהי־ישראל°. הענינים האידיאליים המקוריים ופעולותיהם השרשיות של אותה הארה° של הנהגת העולם המטהרת° את הנשמות מיסודן ועוקרת את כל הטומאה°והעבודה־זרה° מן העולם [עפ"י קובץ ו רעג]. התגלות° הנטיה האלהית ביסוד ההויה בכללה, האור־האלהי° של חפץ שלמות ההויה. ההארה האלהית הכללית [א' קמא]. אידיאל° הכל. האידיאל של הויתם° של כל עולמים. המטרה האידיאלית של הוית הכל, האורה העליונה, שבגללה ראויים כל העולמים להמצא, שהיא הרבה יותר ויותר עליונה בקודש מגופם של כל העולמים כולם, מדת התפארת°[עפ"י א"ק ב תז]. אוצר אורה של מעלה, חֵי־העולמים°[ע"א ד ו נט]. שם ד' בלשון חכמים. הבורא° שמתגלה בנבראים. ביטוי של שם שמים במידה מוקטנת, המופיעה בסדרי הבריאה [עפ"י שי' ה 108]. ע' במדור זה, אלהות עליונה. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, "יחוד ברכה וקדושה". ושם, הוד היוצר. ושם, ההוד העליון של האורה־האלהית. ושם, "קוב"ה דרגא על דרגא סתים וגליא", וכו'. ושם, "יחוד קוב"ה ושכינתיה". ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, קב"ה, הקב"ה יושב ועוסק בתורה. הקב"ה יושב ודן את העולם. הקב"ה יושב וזן את העולם. הקב"ה מניח תפילין. הקב"ה שוחק עם לויתן. ושם, הקב"ה יושב כנגדו וקורא ושונה עמו. ושם קוב"ה מתפאר בשבחייהו דישראל.