מ

מ"ה - (שם במילוי מ"ה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א)(1) - תפארת° עולם, העולם האידיאלי, הטוב°, השופע ומשפיע ומאיר לעולם העשיה [פ"ה תמ].
ע' במדור זה, ב"ן (שם במילוי ב"ן, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה).

"מחויב המציאות"(2) - חיוב המציאות האלהי - האלהות°, מצד הכרח מציאותה, כלומר מצד אי־האפשרות כי אם שיהיה מקור אור־אין־סוף° מצוי בצורה של מציאות עליונה, שאפילו צורת האפס המחייבת בשלילתה אין דומה לה [עפ"י א"ק ג כו, כז].
הרצון הטוב לגמרי שבמקור העליון, אור־אין־סוף [עפ"י קובץ א תרסז].

"מלך" - סגולת המלכות° העצמית, המופיעה מגדולתו° יתברך. הבטוי המופשט של המלוכה העצמית אשר היא מאז מעולם שלו [ע"ר א קצט].
הממלכה האלהית, באדם ובעולם, בחיים ובמציאות [ע"ר א קנ].
ע' במדור זה, ד' מֶלֶךְ.
מלך - ההנהגה וההשגחה° שמנהיג (את הברואים וכל עלילותיהם) לטובתם° השלמה [ע"א ב ז טו].
◊ תאר מלך ראוי להאמר מצד הכרתינו את דעת־האלהים° מצד הנבראים כפי ערכינו [ע"א ב ח ו].
"מלך הכבוד" - שעיקר תכלית מלכותו° המתגלה בכל הבריאה° כולה הוא הכבוד־האמיתי° שהוא כבוד הנפש° הנמשך ממנה, בידיעה מצד עצם הפועל, באין צורך אל הפעולה [עפ"י מ"ש רצה (ה' רנא, רנג)].
ע' במדור זה, "אבינו". ע' במדור תיאורים אלהיים, ביאת מלך הכבוד.

"מלך חי" - ד'° לבדו, מלך הכבוד, הוא לבדו הוא חי בתור מלך, מנהיג הממלכה החיה, שאין עמה שום חשכת מות°, ששפעת החיים הבאה ממקור־החיים° אשר עמו היא שפעת מלכותו, וכולה מצואה היא בחיים המקוריים, הנובעים תמיד באין קץ ותכלית ממקור חסדי מלך חיים, <החיים המוחלטים, החיים שבכל מקום שהם פוגשים הם ממלאים הכל אור־חיים°> [עפ"י ע"ר א ב].

"מלכותך" - התגלות ההשגה מצד עצם כבודו°, במה שהוא למעלה מגדר זמן, מלכות־כל־עולמים [ע"ר א שיט].

"מלכנו" - ע"פ ההשגה המשגת את הבורא ב"ה מצד בריותיו לבד, מצד ציורי° השלמות הנכרים ע"י הברואים נקראהו בשם מלכנו. בהשגת תכלית° כללות הבריאה ועומק טוב° הרצון° המתגלה בה. בהשגת התכלית° הנשגב° הכללי שמצד העולמות° [עפ"י ע"ר א רפט־צ].
ההערכה המלכותית° מצד הנבראים כולם, שהם מוכנים להוציא אל הפועל את פקודת רצונו הקדוש° [שם קצט].
מלך° עולמים, שכל מהותנו ועצמיותנו הנן מכלל פליאות קדשיו [שם קצח].
ע' במדור זה, "אבינו". ע"ע מלכות, ההשגה מצד המלכות. ע' בנספחות, מדור מחקרים, אחדות ויחוד. ושם, השגחה לעומת רצון. ושם, אלהות, שני דרכים בהכרת האלהות, ההשגה האישית.

מפואר - יסוד התפארת° אשר אין לה חקר, רום הפאר° של המגמה° התכליתית של הכל [עפ"י ע"ר א קצט].
השבח° העליון של התהילה° האלהית, הבא לידי תכלית ההשלמה שלו, כשהוא מופיע כבר בחיים, לשפר את המעשים ביתרון של פאר° מקדושים. הפאר המוכר במעשה בחיי יחידי הסגולה, בגדלות הרוחב של המפעל המעשי והליכות החיים [עפ"י שם שם קצז].
ע"ע נפארך.

מציל - מסבב את כל הדברים לספק את כל הדרוש לישועה° המעשית הגמורה והוצאתה אל הפועל [ע"ר א קצו].
ע"ע פדיה.

"מקום" - "מקומו של עולם"(3) - כינוי "מקום" הוא על המצאת העולם בבחינת גבול ומדת הנבראים, והוא מצד הבחינה שאנו משיגים מעט תכלית בריאתו [ע"ר ב רעד].
המקום° האמיתי, החכמה־העליונה° השלמה, תכלית הטוב° [עפ"י מ"א א ו].
ע' מדור מונחי קבלה ונסתר, מקום.

מקור החיים(4) - מקור אין־סוף°, "פלג אלהים מלא מים"° [פנק' א תג].
אור פני אלהים־חיים° [ע"ר א יב].
שורש חיי־החיים° [א"ק ג צט].
ד'° [ע"ר ב סה].
אוצר שפעת החיים כולם, החיים המוחלטים, אשר אי אפשר לסמנם בשום סימון של חיים מורגלים. היש° הקיים העומד בעליוניותו ממעל לכל השנויים כולם "אני ד' לא שניתי" [ע"ר א ב].
אל חי [א"ש פרק ג].
מקור האחדות [עפ"י קובץ ו א].
ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, מקור חיים. ע' במדור זה, מקור חיי כל החיים.

מקור הכל - אל־עליון° [ע"ר א רח].
מקור הכל - מקור שם אלקי ישראל - ע' במדור זה, אלהי ישראל.

מקור המקורות - העצם° [עפ"י ע"ה קנה].
ע"ע מקוריות, המקוריות. ע' במדור זה, אלהי ישראל.

מקור חי העולמים - אוצר הטוב [אג' א קי].

מקור(5) חיי־החיים° - חַי־העולמים° כולם [ח"פ 5, וע"ר א ז].
אוצר הטוב° והקודש°, ששפעת° כל ברכת° ההויה שמה היא גנוזה [ע"ר שם שם].

מקור חיי כל - אין־סוף° [ע"ר ב פח].

מקור(52) חיי־כל־החיים° - אור־אין־סוף°, אדון° כל היש ומלא כל ההויה, מקור כל הרחמים° ואב° כל החסדים° וכל גבורות° נעם°, כל פאר° ויפעה° וכל תפארת° קדש°, שומע תפילה° ומאזין עתירה, בלא קץ ותכלית [ע"ר א סה].
מקור החיים העליונים - גדולת הגבורה° האין סופית המעוטרה בזיו השלמות, של כל אור ויפעה, של כל קודש קדשי קדשים וחמדת עדני עדנים, של כל רוממות אידיאלי אידיאלים ופארי מגמות רמות ונשאות המתנשא־מימות־עולם° [קובץ ז מא].
ע' במדור זה, מקור החיים.

"משובח" - מקור היסוד של ההתעלות° המוחלטה אשר במכון עזו° הכל נובע ומזהיר. מקור ההשתבחות וההתעלות° של כל היציר כולו [ע"ר א קצט].
ע"ע שבח.

  1. אורות של המצח של א"ק.
  2. "מחויב המציאות" - ע' מורה נבוכים, מהדורת שורץ, ח"א פרק נז הערה 7.
    מקור אור־אין־סוף - שפע טל, הגהות לטל, הגה"ה ו: "אל תקשה עלינו שהרי ספר מורה הנבוכים אינו מדבר כלום מא"ס ובכל הספר המדריגה העליונה לא יעלה למעלה מיצירה ומופתיו מונחים על "מחויב המציאות" ולא על "אין סוף". נשיבך - כמו שמונחים המופתים על "מחויב המציאות" כמו כן מונחים המופתים על א"ס, כי מה שספר מורה הנבוכים קורא "מחויב המציאות", לפי דעתו ולפי דרכו, אנחנו קוראים לפי דרכינו הקבלה הקדושה - א"ס".
    ובי' מאמרות לרמ"ע, מאמר המדות, ד"ה רבי ישמעאל: "הוא מחויב המציאות מבלעדי התיחס לזולתו כלל ועליה אתמר "ואין אלקים עמדי"". ובשומר אמונים לר"י אירגאס, ויכוח שני סי' כג: "מחויב המציאות, ר"ל דהוא אינו צריך לזולתו, וכל מה שזולתו צריך אליו".
  3. בר"ר פר' סח ט. אור השם, לר"ח קרשקש, מאמר א כלל ב, פרק א "להיות הש"י הוא הצורה לכלל המציאות, כי הוא מחדשו ומיחדו ומגבילו, השאילו לו השם הזה, באמרם תמיד "ברוך המקום"".
  4. בס' הפרדס לרמ"ק שער ג פרק א: "והא"ס ב"ה אין צריך אל זולתו אלא הוא מקור החיים והחיים נמצאים ממנו עד שהוא חיות החיים". בית עולמים קל. ד"ה סוד: "ע"ק שהוא מקור החיים". ובפי' הרמ"ק לס"י פרק ה: "כתר, שבו מקור החיים אין סוף טמיר וגניז, בכתר שהוא המחיה עשר ספירות דאצילות ובריאה ויצירה ועשיה, והוא מחיה את כלם". עבוה"ק ח"ג פרק יז: "הרמז על קוצו של יו"ד, כי הקוץ אינו נפרד מן היו"ד ואינו דבר זולתו ומן היו"ד שבשם הגדול החיים נמשכים לכל חי והוא מקור החיים". ובמדרש רות (ז"ח פז ט"ד) "ההוא שם רבא עילאה על כלא מקורא דחיי דמניה נפקין כל ברכאן וכל קדושין". רקאנאטי עה"ת עקב: "הברכה היא אצילות תוספת המשכה מאפיסת המחשבה שהיא מקור החיים". רבנו בחיי בראשית מט לג: "ראשית הראשית שהוא מקור החיים". בפרדס לרמ"ק, שער ג פרק ה: "חכמה שהוא אלהים חיים. ונקרא כן, מפני שמן החכמה מקור החיים נובע". שעת רצון על הזוהר ח"א עד.: "מקור החיים הוא חכמה בסוד החכמה תחיה את בעליה". שעת רצון זוהר ח"ג קפב.: "אבא הוא מקור החיים". רבינו בחיי דברים ה כג: "קול אלהים חיים. שהוא מקור החיים". ע"ס לר"מ די ליאון, בינה: "בינה בהתפשטות המחשבה הסתומה וזהו מקור החיים. כי משם תוצאות חיים". עבוה"ק ח"ב פרק לד: "סוד התשובה, והיא מקור החיים בהאחזה עם מה שלמעלה ממנה, והדבק בה הרי דבק בחיים שאין עמהם מות". פי' הש"ך שמות כ יט: "שופר שהוא הבינה מקור החיים". העמק דבר דברים פרק ל יט: "ה' מקור החיים". שערי אורה, לר"י ג'יקטיליה, שער הששי ספירה החמשית: "מקור החיים הנקראים חי"י עולם הוא סוד השם הנכתב בתורה יהו"ה ונקרא אלהים". אור החיים במדבר ד יט: "התורה שהוא "מקור החיים"". שערי אורה, לר"י ג'יקטיליה, השער השמיני הספירה השלישית: "והספירה הזאת גם כן נקראת למקובלים מקור החיים, לפי שהיא המושכת מעולם הרחמים שפע החיים בכל הנמצאות. ולפי שהיא מקור החיים, נקראת ספירת התפארת עץ החיים; כלומר, עץ המושך החיים מן המקור העליון. והנה עץ החיים בתוך הגן, קו האמצעי המריק חיים בספירת היסוד, ונקראת אל־חי ונקראת גם כן אלהים־חיים, כמו שביארנו". משך חכמה דברים ד כט: "מקור החיים האמיתי חי־העולמים יתברך".
  5. מקור חיי החיים, מקור חיי כל החיים - ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, אור אין סוף, אור העולמים כולם, בהערה.