ו"ה - (ב"לשם יחוד") - האור°העליון°בירידותיו°להתגלות° על שדה החיים התחתיתיים, מקום° השנויים והתמורות הזמניות°, במעמדים של מקומות וגבולים°וערכיהם°. האורות הזמניים והמקומיים [ע"ר א יד]. שם ו"ה - רומז על הופעת הקדושה° בכל העולמים°המוגבלים° כולם [ע"א ד יב יז]. מורה על עולם המעשה [פנ' מב]. וי"ו ה"א - שפע המעשה והפעולה [א"ל קטו]. ע' במדור זה, י"ה. ר' יו"ד ה"א. ושם, י־ה־ו־ה, האותיות המבטאות את שם ד' אלהי ישראל. והיה - (צרוף שם הויה) - התמלאות והתעצמות על ידי יו"ד ה"א עד כדי צורת קבלת שפע של וי"ו ה"א [א"ל קטו]. ר' יו"ד ה"א.