ח

חַי(1) - תאר החיים בשלמות צביונם, תוכן שיפעת° החיים הולכת ומתוספת בו תמיד, והולך הוא מחיל° אל חיל [ע"ר א נא].
מקור־החיים°, אוצר שפעת° החיים כולם, החיים המוחלטים אשר אי אפשר לסמנם בשום סימון של חיים מורגלים, שבכל מקום שהם פוגשים הם ממלאים הכל אור־חיים° [ע"ר א ב].
תכלית שלימות המציאות, (כאשר) כל חלקיה נאחדים ע"י אור־ד'°. אורו ית' הקושר לחיים ולמרכז שלמות אחד, על ידי ישראל, את כל החלקים הנפזרים של המין האנושי, עד שלא ישאר חלק אחד שלא יכלל תחת זה המרכז המקודש, שיהיו כולם דבקים בסוף הימים באלהים־חיים° [עפ"י ע"א א ה ע].

חֵי החיים - אור ההויה העליונה שכל החמדות, כל הנצחיות, כל הענוגים, כל השלומים וכל הגבורות, הפארים, התהילות והזהרות ממנה הם באים [קובץ א תרסג].
ע' במדור זה, חיי החיים.

"חֵי העולם"(2) - אור° החפץ־האלהי°, "צדיק° חי עלמין° דמניה פרחין נשמתין לבני נשא" [אג' א קח].
"חֵי העולם" - (יסוד־העולם°) האלהות°, מקור ההויה בעומק תוכן רומו. קדש־הקדשים° [א"ק א קמג (קובץ ח פה)].

חַי העולמים(41) - אור־אין־סוף°, מקור הכל, אחדות השלם שלפני־אחד°, המרומם מכל ברכה° ותהלה° [עפ"י א"ק א טז].
מקור כל החיים והויית כל הוה [ע"א ד יב ל].
חַי העולמים כולם - מקור חיי־החיים° [ח"פ 5].
אור חַי העולמים - אור עליון, מקור מקורות, חיי החיים [קובץ ה צט].

חֵי העולמים(41) - שפעת° נהורות של זיו° מקור־החיים°, <אשר רק עמו לבדו הוא°>, (שממנה) אנחנו רואים חיים ומציאות° והויות°, מצוירות° במחשבתנו ונתפסות ברעיון° השגתנו [עפ"י ע"ר א קצט].
חיי־החיים־ב"ה° [ע"א ג ב רכט].
הקב"ה° [שם ד ו נח].
ההויה הנצחית שלא תשתנה ולא תתחלף [ל"ה 161].
חֵי העולמים - נשמת־העולמים° [א"ק ב שמז].
נשמת חֵי העולמים - נשמת כל היקום, כל היש [עפ"י קובץ ו סד (א"א 112)].
אור חֵי העולמים - הענין־האלהי [א' סו].
הטוב־הכללי°, הטוב האלהי השורה בעולמות° כולם. נשמת־כל, האצילית, בהודה° וקדושתה° [עפ"י א"ש פרק ב].
החיים האלהיים ההולכים ושופעים, המחיים כל חי, השולחים אורם מרום גובהם עד שפל תחתיות ארץ, המתפשטים על אדם ועל בהמה יחד [עפ"י ע"ט י].
הרצון הכללי, הרצון העולמי [א"ק ג נ].
יסוד חי העולמים - מקור אור־החיים° [א"ק ב תקעג].

חיי החיים(3) - אור־ד'°. היסוד העליון מקור חיי אור העולמים. עדן° יסוד החיים [עפ"י א"ק ג צה, מ"ה אהבה ד].
הישות הגדולה האלהית, <המוכרת בפעולות הרוחניות הרבה יותר מבפעולות הגשמיות> [קובץ א תתנו].
חיי החיים ב"ה - רצון° הקודש° של מקור־החיים° [ע"ר א לה].
חיי החיים העליונים - אוצר האור, מקור כל החיים ושרש כל ההויות [שם סז].
מקור חיי החיים - יסוד החיים המהוה את הכל [א"ק א א].
זיו נשמת חֵי העולמים, אור ישראל וקדושו [א"ש תוספות תשובה ו].
צור־העולמים° [עפ"י ע"א א (מהדו"ב) א ב].
ע' במדור זה, מקור חיי החיים. ושם, חי החיים.

חיי כל החיים(43) - יפעת° אור־אין־סוף°. יסוד חֵי־כל־העולמים° [א"ק ג ז (א"ש יב ט), וא"ק שם שלח].
ע' במדור זה, מקור חיי כל החיים.

"חסין° קדוש" - חסינות הקודש° - האידיאליות° העליונה° הקדושה° של החפץ־האלהי°(4) הכללי בעולמיו כולם [ע"ר א קנח].
כח הקדושה ואור החפץ האלהי הטהור° בכל עז גבורתו, בכל פאר חסינותו [ע"ר א קנח, קנט].

  1. להבחנה שבין חַי לחֵי ע' בסדור הגר"א ח"א מד: סי' ח, שהביא פע"ח בסוף שער הזמירות "חַי הוא חוץ מן העולמים, אבל חֵי־העולמים הוא מחבר המדות שהם חו"ב ביחוד"; ותוי"ט תמיד ז ד. ובקהילות יעקב ערך חי העולמים: "כשהוא בפ"ע נקרא חַי וכשהוא מחיה העולמות שתחתיו נקרא חֵי העולמים". ע"ע במורה נבוכים ח"א פע"ב דף קיד: ובשם־טוב שם; ובכוזרי, מאמר רביעי, ג "והאלוה הלא הוא רוח העולם ונפשו ושכלו וחיותו שעל כן הוא נקרא: חֵי העולם". ע"ע בשמונה פרקים לרמב"ם סוף פרק ח, יסוה"ת פ"ב י, ובמורה נבוכים ח"א פס"ח, ובשם טוב שם: "ולזה יאמר חַי ד', ולא יאמר חֵי ד', מפני שאין דבר חייו זולת עצמו... ואם יאמר חֵי־העולם כמו שאמר (דניאל) "וישבע בחֵי־העולם" כי הוא באמת חיי העולם כמשפט הצורה לבעל הצורה, והוא חֵי העולם, אבל חייו הוא עצמו". ובדרך החיים למהר"ל, ז "שהדבר שנקרא חיים אין לו הפסק, כמו מעיין מים חיים שהוא מקור שאין לו הפסק, לא כמו האדם שנקרא אדם חי שלשון אדם חי ר"ל אדם שיש לו חיות וכדכתיב ויהי האדם לנפש חיה, אם כן האדם מקבל החיות ואפשר שיסולק החיות שקבל, אבל עץ החיים שהעץ הוא החיים עצמו אין לו הפסק". ע"ע הערת הרב שילת בס' בין הכוזרי לרמב"ם, עמ' קא הערה 26.
  2. דניאל יב ז.
    צדיק חי עלמין דמניה פרחין נשמתין לבני נשא - זוהר ח"ב ע., ת"ז א., יז., כא.
  3. חיי החיים, חיי כל החיים - ע' במדור זה, אור אין סוף - אור העולמים כולם, בהערה.
  4. האידיאליות העליונה הקדושה של החפץ־האלהי - ע' בהגדרות המבוא למדור זה, שם, השם של הקודש.