Page 15 - לדרכה של הישיבה
P. 15
14
הזמן עסוק בעצמו ,אף על פי שזה לצורך רוחני ומוסרי ,זה "מוריד
את האדם לעומק הקטנות ואין קץ לייסורים הרוחניים והגשמיים
הנובעים מזה" .למה? חשבתי לתת לזה הסבר פסיכולוגי ,כמשל
לאדם שרוצה להתרומם ועל כן תופס בציציות ראשו ומנסה למשוך
את עצמו למעלה ,ולא מבין מדוע אינו מתרומם .מי שרוצה להתרומם
צריך נקודת אחיזה ארכימדית ,מחוץ למערכת שהוא נמצא בתוכה.
"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" 24.צריך אחיזה במקום
יותר גבוה כדי לרומם את האישיות למקום שהכל נראה בו אחרת.
הפרטיות היא רק חלק קטן מהאמת הגדולה ,וכשאדם סגור בתוך
חלק קטן הוא לא יכול למצוא את מה שצריך בשביל להתרומם .בכדי
לטפס יש לדאוג לכך שהחבל יהיה קשור למעלה ורק אז אפשר לטפס.
הנקודה העליונה היא נקודת המשען שנותנת כוח להתרומם .זה
מתחיל מהבנה ומחשבה על דברים כלליים ,מתוך זה נולד רצון להיות
שייך אליהם ,ומתוך כך נבנה רגש של שייכות לאותם דברים גדולים.
כש"מחשבתו ורצונו ויסוד רעיונותיו" של האדם "נתונים להכללות,
לכללות הכל ,לכללות העולם ,לאדם ,לכללות ישראל ,לכל היקום",
"מזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה" ,משום שאז
הוא יכול להרים את עצמו לדברים גדולים ,עמוקים ואמתיים ,הוא
מוצא לעצמו תכליות ותפקידים ,זה נותן לו כוח.
זה ההסבר הראשון ברמה הפסיכולוגית ,אך בפסקה זו הרב מדבר על
משהו אחר ,כפי שרואים בהמשך:
"וכל מה שהתפיסה הכללית יותר חזקה אצלו ,ככה תגדל שמחתו,
וככה יזכה יותר להארת האור האלוקי ,כי שם מלא חל על עולם
מלא ,ולית שכינתא שריא באתר חסיר ,וכיוון שבאתר חסיר או פגים
לא שריא ,איך תשרה באתר שהכל נטול וחסר ,ואין שם כי אם נקודה
דלה מצערה ואפסית ,שהיא הפרטיות האנוכית לבדה".
איך אדם מתקן ומרומם את עצמו? הוא צריך להתקרב אל ד' .איך
.24ברכות ה ע"ב.
