Page 14 - לדרכה של הישיבה
P. 14
13
להידלק כאן בבית המדרש שלנו ולהיות אש תמיד על מזבח ליבנו.
נוהג אני לומר ,שעם ההתפתחות בחיים ,הולכים ונפתחים לכל אחד
מאיתנו "חלונות" ,הזדמנויות שונות ליטול חלק ולקחת אחריות
בתחום זה או אחר ,ומי שבוערת בקרבו אש הקודש של החפץ לפעול
עם אל ,הוא מוצא את ה"חלון" שלו ,ומשם הולך ומתפתח בכיוון
המיוחד לו.
קשר הפרט והכלל
יש שטוענים כלפינו" :אצלכם עוסקים רק בענייני כלל ישראל
וגאולה ,כל הזמן לומדים הרב קוק ,כל הזמן עסוקים בעניינים כלליים.
אנחנו רוצים לעסוק בעבודת ד' הפרטית ,ביראת שמים ,באהבת ד',
בדבקות" .מטענתם עולה שיש כביכול סתירה בין הדברים .לסוגיה
זו אני קורא "קשר הפרט והכלל" .צריך ללמוד סוגיה זו בעיון ,אבל
במסגרת קריאת הכיוון בתחילת השנה ברצוני להביא פיסקה קטנה
מאורות הקודש שמסמנת בדיוק את הכיוון הרוחני ,החינוכי והמוסרי
שבית המדרש הזה מתאמץ ללכת בו.
כך כותב הרב באורות הקודש" :23האדם צריך להיחלץ תמיד
ממסגרותיו הפרטיות ,הממלאות את כל מהותו ,עד שכל רעיונותיו
סובבים תמיד רק על דבר גורלו הפרטי שזה מוריד את האדם לעומק
הקטנות ואין קץ לייסורים הרוחניים והגשמיים הנובעים מזה .אבל
צריך שתהיה מחשבתו ורצונו ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות,
לכללות הכל ,לכללות העולם ,לאדם ,לכללות ישראל ,לכל היקום.
ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה".
בתחילה אסביר רעיון זה דווקא בצורה פשטנית יותר ,ולאחר מכן
אסביר הסברה עמוקה יותר שאליה הרב מתכוון .הרב לא מדבר כאן
על אדם חומרני וגס ,אלא להפך ,על בחור ישיבה שרוצה להתקדש
ולהיטהר .הוא כל הזמן עסוק בעצמו ורוצה לתקן את עצמו ,וזה
אכן דבר חשוב ,אדם צריך לעשות תשובה .אולם כאשר האדם כל
.23חלק ג' עמוד קמז.
