Page 19 - לדרכה של המכינה בני דוד עלי

‫‪18‬‬

‫ואפילו אם נאמר שיש אחוז מסוים של תלמידים‬
‫(שהוא בודאי קטן)‪ ,‬שאילו היו לומדים בישיבה גבוהה או‬
‫הסדר היו מתעוררים לעסוק כל ימיהם בתורה‪ ,‬אבל בגלל‬
‫שלמדו במכינה‪ ,‬האווירה "מורעלת הצבא" שהיתה סביבם‬
‫הסיטה אותם מכיוון זה‪ ,‬טיעון זה אינו עומד במשקל מול‬
‫התועלת הרבה שהמכינה מביאה לכלל ישראל‪ ,‬ולרוב רובם‬
‫של התלמידים הלומדים בה‪ ,‬במה שהיא מכינה אותם כראוי‬
‫בדרך שהם רוצים לילך בה‪ ,‬ואין זה הגון לעשוק את הרוב‬

‫ממה שהוא זקוק לו בגלל מיעוטא דמיעוטא‪.‬‬
‫ואגב‪ ,‬זו בדיוק היתה הטענה שטענו הישיבות הקטנות‬
‫נגד הישיבות התיכוניות כשאלו קמו לראשונה‪ .‬וזוהי‬
‫גם היתה הטענה שטענו הישיבות הגבוהות נגד ישיבות‬
‫ההסדר כשאלו קמו לראשונה‪ .‬אבל הצרכים האמיתיים של‬
‫העם ושל התלמידים מוכיחים שמהלכים אלו היו צודקים‬
‫ומועילים‪ ,‬גם לאומה וגם לתלמידים‪ .‬וכך קרה גם לגבי‬
‫המכינות‪ ,‬ובסופו של דבר "מיניה ומיניה יתקלס עילאה"‪,‬‬
‫ונתרבו כאן וכאן לומדי תורה! ועם זה‪ ,‬אומר בזהירות דבר‬
‫נוסף‪ ,‬כשם שאין ראוי להטות ממסלולו אדם שרוצה לגדול‬
‫בתורה‪ ,‬כך יכולים להיות נזקים חינוכיים גדולים מאוד אם‬
‫לוחצים על אדם שבאופיו הוא איש מעשה‪ ,‬שיעסוק כל‬
‫ימיו בתורה‪ .‬וכשמונעים ממנו את המזון הרוחני המתאים‬
‫לו לפי ערכו ותפקודו‪ ,‬ולוחצים עליו לחץ מוסרי להיות‬
‫מישהו אחר ממה שהוא מרגיש שמתאים לו‪ ,‬או שמדגישים‬
‫כל הזמן לפניו שהוא ליגה ב' וכיו"ב כי אינו רוצה להמשיך‬
‫ללמוד תורה‪ ,‬אין קץ לנזק הרוחני שנגרם על ידי זה‪,‬‬

‫והדברים ידועים‪...‬‬

‫ואכן‪ ,‬לאחר שהשיטה הוכיחה את עצמה‪ ,‬החל מהשנה‬
‫הרביעית החלו לקום מכינות נוספות שפעלו עפ"י אותם‬
‫עקרונות וכך הלכה התופעה והתרחבה‪ ,‬עד כי ישנם כיום‬
‫כ–‪ 15‬מכינות דתיות (מלבד עוד כ–‪ 15‬חילוניות או מעורבות‬