Page 19 - לדרכה של המכינה בני דוד עלי
P. 19
18
ואפילו אם נאמר שיש אחוז מסוים של תלמידים
(שהוא בודאי קטן) ,שאילו היו לומדים בישיבה גבוהה או
הסדר היו מתעוררים לעסוק כל ימיהם בתורה ,אבל בגלל
שלמדו במכינה ,האווירה "מורעלת הצבא" שהיתה סביבם
הסיטה אותם מכיוון זה ,טיעון זה אינו עומד במשקל מול
התועלת הרבה שהמכינה מביאה לכלל ישראל ,ולרוב רובם
של התלמידים הלומדים בה ,במה שהיא מכינה אותם כראוי
בדרך שהם רוצים לילך בה ,ואין זה הגון לעשוק את הרוב
ממה שהוא זקוק לו בגלל מיעוטא דמיעוטא.
ואגב ,זו בדיוק היתה הטענה שטענו הישיבות הקטנות
נגד הישיבות התיכוניות כשאלו קמו לראשונה .וזוהי
גם היתה הטענה שטענו הישיבות הגבוהות נגד ישיבות
ההסדר כשאלו קמו לראשונה .אבל הצרכים האמיתיים של
העם ושל התלמידים מוכיחים שמהלכים אלו היו צודקים
ומועילים ,גם לאומה וגם לתלמידים .וכך קרה גם לגבי
המכינות ,ובסופו של דבר "מיניה ומיניה יתקלס עילאה",
ונתרבו כאן וכאן לומדי תורה! ועם זה ,אומר בזהירות דבר
נוסף ,כשם שאין ראוי להטות ממסלולו אדם שרוצה לגדול
בתורה ,כך יכולים להיות נזקים חינוכיים גדולים מאוד אם
לוחצים על אדם שבאופיו הוא איש מעשה ,שיעסוק כל
ימיו בתורה .וכשמונעים ממנו את המזון הרוחני המתאים
לו לפי ערכו ותפקודו ,ולוחצים עליו לחץ מוסרי להיות
מישהו אחר ממה שהוא מרגיש שמתאים לו ,או שמדגישים
כל הזמן לפניו שהוא ליגה ב' וכיו"ב כי אינו רוצה להמשיך
ללמוד תורה ,אין קץ לנזק הרוחני שנגרם על ידי זה,
והדברים ידועים...
ואכן ,לאחר שהשיטה הוכיחה את עצמה ,החל מהשנה
הרביעית החלו לקום מכינות נוספות שפעלו עפ"י אותם
עקרונות וכך הלכה התופעה והתרחבה ,עד כי ישנם כיום
כ– 15מכינות דתיות (מלבד עוד כ– 15חילוניות או מעורבות