Page 28 - קריאת כיון לציונות הדתית א
P. 28
צודקת וצריך לשוב ולהתנתק מן המדינה ולהסתגר בד' אמותינו שמא עוד לא
הגיע הזמן ,אני משיב חס ושלום ,בגלל שלא התמודדנו בעבר ,המצב כל כך
גרוע בהווה ,האם גם היום נחזור לטעויות העבר ונשוב להסתגר? אין לנו דרך
אלא ללכת קדימה אכן ,הקרב הוא קשה ,ויש בו נפגעים רבים ,אך למי
שרוצה לברוח מן המערכה צפויים נפגעים רבים יותר! אילו היינו כולנו יחד
יוצאים מן ה"בונקר" לפני כמאה ועשרים שנה כדי להתמודד עם תחיית האומה
בחיי החול אמנם היו בודאי נפגעים ,אבל בחשבון הכללי ,ההחלטה לא לצאת
למערכה בשל החששות הרוחניים גרמה לכך שהרבה יותר אנשים נפגעו! ואיני
מתכוון רק לשואה ,אלא גם לנפילה הרוחנית .העובדה שלא התורה הובילה
את גאולת ישראל בדור הזה ,העובדה שלא וזו הסיבה לענ"ד להשפעה
תלמידי חכמים היו בראש העולים לבנות המועטת שלנו על המדינה –
את מדינת היהודים היא עצמה גרמה כיוון שלא הצלחנו עדיין להעמיד
לפריקת עול רחבה ,ולנטישה עצומה של בשלמות את מודל החיים שאנו
התורה .אלו דברים ידועים וברורים .ואם כיום
באים "צדיקים" וקוראים לנו לחזור ולהסתגר מאמינים בו!
בבונקר כיוון שהסכנות מרובות האם שוב ניסוג ונשמע להם?!
)ואגב ,קשה לי להימנע מלהעיר שזה גם שורש הכישלון שלנו במלחמה
האחרונה בלבנון .הייתה לצה"ל תכנית כוללת להנחית כוחות רבים באזור
הליטני והזהרני מיד עם תום המתקפה האווירית ,ולנהל קרב יבשה שבו
אנו מנתקים את כוחות החיזבאללה מהעורף שלהם ,מונעים מהם אספקה
ותחמושת ,תוקפים אותם מאחור ו"מנקים את כל השטח" מצפון לדרום ,עד
לגבול הבינלאומי .אלא שמקבלי ההחלטות חששו שתכנית זאת עלולה לגרום
לנפגעים לא מעטים ,כי היא מחייבת הפעלת כוחות בהיקף גדול ,ועל כן
העדיפו 'קרבות קטנים' על יד הגבול.
התוצאה גם כישלון כולל במערכה ,וגם נפגעים רבים מאוד ,אולי אפילו
יותר ממה שהיו אילו היו יוצאים לתכנית הכוללת ואין צורך להזכיר גם את
28