Page 21 - לדרכה של הישיבה
P. 21
20
יש טעות נפוצה שרק מי שהוא עילוי ומוכשר באופן מיוחד יכול
להיות תלמיד חכם .איני מקבל זאת ,כי אף על פי שעם ישראל
מתברך בכל דור ודור בעילויים ,באנשים מיוחדים שמגיעים למדרגות
מאד גבוהות בתורה ,מכל מקום בניין התורה בישראל לא נעשה
רק באמצעות העילויים .יש הרבה מאד קומות בבניין התורה בעם
ישראל .האבחנה בין מי שמחליט לקשור את גורלו שתהא תורתו
אומנותו לבין מי שלא ,אינו תלוי בכישרון הקוגניטיבי אלא בנטייה
הנפשית ,בהרגשה של שייכות ומתיקות להיות דווקא מבוני התורה,
להיות קשור כל הזמן לתורה .אישית ,לקח לי הרבה מאד
שנים להחליט שאני מלמד תורה ,כי כל השנים שנשארתי
בישיבה היו מפני שלא יכולתי לעזוב אותה .מלכתחילה אנו מאד רוצים
באתי לישיבה לשנה אחת בלבד ,משום שתכננתי לחזור שבית המדרש
לאוניברסיטה ללימודי פיזיקה ומתמטיקה ,אך נשארתי
עוד שנה ועוד אחת ולא יכולתי לעזוב .זה כנראה סימן הזה יגדל
שהאישיות שלי מתאימה לזה .אינני גאון ולא עילוי ,אלא תלמידי חכמים
אדם פשוט שלמד חמש עשרה שנה וממילא יש לי כמה שיהיו גדולים
גם בהלכה וגם
דברים טובים ללמד. באגדה ,ויעסקו
עולם התורה אינו זקוק רק לעילויים ,אלא לאנשים בחינוך ,בהוראה
שאוהבים את התורה ,מרגישים שהיא נותנת להם את
ובפסיקה
שמחת החיים ורוצים להישאר ליד באר החיים הזה כל
החיים ,ללמוד וללמד .זה המאפיין את האנשים שבשבילם
נוצר ההסדר הזה .אנו מאד רוצים שבית המדרש הזה יגדל תלמידי
חכמים שיהיו גדולים גם בהלכה וגם באגדה ,ויעסקו בחינוך ,בהוראה
ובפסיקה.
כבוד הדדי
יש פה מתחם שלם עם כמה בתי מדרש .כאשר הוקמה הישיבה
הגבוהה התקיימו דיונים ארוכים אם ראוי להקים ישיבה גבוהה
במקום סמוך ונראה למכינה ,מפני ש"מכינה" זה משהו אחר :כושר,