Page 6 - לדרכה של המכינה בני דוד עלי
P. 6
5
חברים נוספים שמוכנים להיכנס יחד עמך לשירות קבע,
אנו זקוקים לרוח הערכית שאתם יכולים להביא עמכם אל
השרות".
כשהרב יגאל סיפר לי על שיחות אלו ,ניסינו לחשוב ביחד
מדוע באמת הציונות הדתית ,שהיתה תמיד בעד שרות צבאי,
תופסת מקום כל כך מינורי בצבא ,הן בצבא הקבע ,בשדרת
הפיקוד שמובילה את הצבא ,והן ביחידות המובחרות,
שהן בדרך כלל העוסקות העיקריות בלחימה השוטפת
והמסוכנת.
נפגשנו עם מספר אנשים .אחד מהם היה הרב יהודה
עמיטל ,אשר באותה תקופה היה יו"ר איגוד ישיבות ההסדר,
והוא הראה לנו סקר שהזמינו ישיבות ההסדר ואשר נערך
ממש באותה שנה .הסקר בדק מה קורה לבוגרי ישיבות
תיכוניות שמתגייסים לשרות צבאי מלא ,לא דרך ההסדר ולא
דרך גרעיני הנח"ל (הסקר לא בדק מקיפים ולא תיכונים ,אלא
רק את הנוער הדתי לאומי בעל הרקע התורני הגבוה ביותר).
הסקר הראה ש– 50%מכלל המתגייסים "הורידו כיפה" במהלך
השירות הצבאי ,ובחתך של המתגייסים ליחידות מובחרות
או נשארים לקצונה .אחוז מורידי הכיפה עלה ל–70%-80%
תלוי באופי היחידה.
כלומר ,הנוער הדתי אינו יודע "להחזיק מעמד" מבחינה
רוחנית בצבא .ממילא נוצר לחץ מסיבי של הורים ומחנכים
לא להתגייס לשרות צבאי מלא כי אם להסדר ,או לגרעיני
נח"ל ,מקומות שבהם יש "הגנה" מבחינה דתית .במצב הנתון,
הלחץ היה מובן וצודק.
שאלנו את עצמנו מדוע זהו המצב ,והאם ניתן לשנותו,
לשם כך שוחחנו עם בוגרי צבא שהתמודדו עם הבעיה .הגענו
למסקנה שיש שלוש בעיות ,ואפרטם לפי סדר החשיבות:
א .הלימוד הישיבתי הן בישיבות תיכוניות והן ברוב הישיבות
הגבוהות וישיבות ההסדר ,מתרכז בעיקר סביב לימוד