Page 15 - קריאת כיון לציונות הדתית א

‫גבורת הגלות הייתה הגבורה להסתגר‪ ,‬לקמץ את החיים ‪ ‬כדי לשמור‬
‫על עיקר העיקרים ‪ ‬על התורה‪ ,‬על אהבת ה' ויראתו‪ .‬וגם אם לא תהיה‬

‫תפארתנו על דרך זו ‪ ‬הלא כל אשר לו ייתן איש בעד נפשו‪.‬‬
‫כל זה היה נכון ‪ ‬עד שהגיעה העת‪" ,‬כי עת לחננה כי בא מועד"‪.‬‬
‫והנה ‪" ‬קול דודי דופק‪ ,‬פתחי לי אחותי יונתי רעיתי תמתי" ‪ ‬הגיע הזמן לפתוח‬
‫את דלת הבונקר‪ ,‬ולצאת החוצה‪ ,‬לחזור אל החיים המעשיים‪ ,‬לחזור אל חיי‬
‫העולם הזה‪ ,‬לחזור אל הדרך שפילסו לנו אבות האומה‪ ,‬לדעת להתקרב אל‬
‫ה' גם בכל מערכות החיים המעשיים‪ .‬ריבונו של עולם קורא לנו לשוב לארצנו‬

‫ולכונן בה חיים מלאים של אומה‪.‬‬

‫אלא שכאן יש בעיה! בעיה כפולה ‪‬‬
‫ראשית‪ ,‬כל ענייני העולם הזה נגועים בטומאת ארץ העמים וזוהמתה‪ ,‬כלומר‬
‫תרבות הגויים שולטת במושגי החיים הגלויים‪ .‬וממילא עולה השאלה בכל‬
‫חריפותה ‪ ‬איך למדים מן הגויים את דרכי החיים המעשיים ‪ ‬מדע‪ ,‬מדיניות‪,‬‬

‫צבא וכיו"ב ‪ ‬מבלי להזדהם בזוהמת התרבות הגויית?!‬
‫ושנית ‪ ‬כיוון שקשה כל כך‪ ,‬מי יעז לקום ולומר שהגיע הזמן לצאת מהבונקר?‬
‫שהרי אם יוצאים בטרם עת‪ ,‬הסכנה גדולה‪ ,‬וכמו שראינו כמה וכמה פעמים‬

‫מאנשים שיצאו מהבונקר טרם זמנם ‪ ‬שנפלו והפילו!‬
‫לכן היה צריך את השורה הראשונה של גדולי הדורות שיאמרו לנו‪:‬‬

‫"צאן קדושים ‪ ‬הגיע זמן גאולתכם"‪" ,‬כי עת לחננה כי בא מועד"‪.‬‬
‫הבית יוסף‪ ,‬הגר"א‪ ,‬הרב קלישר‪ ,‬הרב קוק ורבים אחרים סימנו את הכיוון‪,‬‬
‫אך באופן מדהים ‪ ‬בעניין הזה היה קשה לקבל את הכרעתם‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר‬
‫כיוון שבאמת היה העניין קשה לביצוע‪ ,‬לא היה ברור איך ניתן לאמץ את‬
‫דרכי החיים המעשיים‪ ,‬ובפרט בענייני הכלל ‪ ‬מדינה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬צבא וכיו"ב‬

‫‪ ‬ולהופיע זאת בלבוש חדש–ישן‪ ,‬לבוש הטהרה והקדושה של ישראל‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬קול דודי דופק‪ ,‬כי עת לחננה כי בא מועד‪ ,‬האומה בעומק נשמתה‬

‫קריאת כיוון לציונות הדתית | ‪15‬‬