Page 14 - קריאת כיון לציונות הדתית א
P. 14
בכל ההיסטוריה.
עם שפוזר ,נרדף ,ודוכא ,שכל העמים עשו ככל ביכולתם להעבירו על דתו
נשאר נאמן לאמונתו ולתורתו ,עד לפרטי הפרטים.
התפילין של לוחמי בר–כוכבא ,שנמצאו במערות ואדי מורבעת זהים
לחלוטין לתפילין שמניחים יהודים כיום ,לאחר אלפיים שנה .אפילו נתגלו שם
שני סוגים של תפילין ,אחד בשיטת רש"י ואחד בשיטת רבינו תם!
מי שיעיין בקורות עמנו בתקופת הגלות יזהה מהר מאוד ,שבכל מקום שבו
היהודים נשארו סגורים ב"בונקר" ,בכל מקום שבו שיחם וסיגם היה רק עם
התורה וכל ענייני העולם הזה היו בבחינת "הכרח לא יגונה" ,כלומר רק כפי
הצורך ההכרחי לענייני פרנסה שם נשמרה אש הקודש של אהבת השי"ת
ויראתו. עם ישראל עשה את הבלתי יאומן
לעומת זאת ,במקומות שבהם היהודים – אחרי אלפיים שנות גלות ,עם
יצאו לעסוק ביישובו של עולם נוצרו עם כל הייסורים והלחצים שהיו – לא
הזמן תהליכים שניתקו אותם מעבודת ה'.
אפילו תור הזהב של ספרד שבו נכנסו נפלה אות אחת מן התורה,
יהודים לכל תחומי החיים הכלליים והביאו מיד לשגשוג כלכלי ולאפשרויות
גדולות שכללו גם את פיתוח עולם התורה נסתיים בצורה מכאיבה :כשנגזרה
גזרת הגירוש ,הרבה מאוד יהודים לא אזרו אומץ ליטול את מקל הנדודים; הם
נשארו בספרד ,והסוף של רובם המכריע היה היטמעות והתבוללות.
לעומתם ,יהודי אשכנז בימי הביניים נשארו "סגורים בגטו" אך מהם קמה
יהדות גדולה ומפוארת של תורה ולא פלא שכמעט בכל מרכזי היהדות
באירופה דיברו ביידיש שפתם של יהודי אשכנז.9
יש סוגים שונים של גבורה.
.9ומאידך כשהחלה האמנסיפציה באשכנז ,והיהודים "יצאו מהגטו" החל שם
תהליך הפוך שהביא להתבוללות וטמיעה קשה!
14