Page 8 - לדרכה של הישיבה

‫‪7‬‬

‫את המסקנה של הסוגיה הוא כתב את פסקי השולחן ערוך‪ .‬ואמנם‬

‫נכון שחילקו את השולחן ערוך לשלושים חלקים וכך חזרו ושיננו את‬

‫כל ארבעת חלקי השולחן ערוך כל שלושים יום‪ ,‬אך זה היה רק בכדי‬

‫לזכור את המסקנות‪ ,‬אבל מעולם לא עלה על הדעת לפסוק‬

‫מהשולחן ערוך‪ ,‬אלא תמיד מתוך עיון בתלמוד‪ ,‬בסברות‬

‫אנו לא לומדים‬ ‫של הראשונים והאחרונים‪ ,‬ומתוך כך לאסוקי שמעתתא‬
‫תורה בשביל‬ ‫אליבא דהלכתא‪ .‬כך נקבע וכך נחקק בכל דורות האומה‪.‬‬
‫להיות דיינים‪...‬‬
‫אנו לומדים‬ ‫תורה לשמה‬
‫תורה בשביל‬
‫להעמיד את‬ ‫מדי פעם קולטות אוזניי טענה ילדותית‪' :‬אני לא הולך‬
‫התורה בעם‬ ‫להיות דיין‪ ,‬אז למה אני צריך ללמוד את הסוגיה בעיון'?‬
‫ישראל‪ ,‬בשביל‬ ‫טענה זו מגלה את הבורות ואת חוסר ההבנה של עניינה‬
‫שתהיה תורה‬ ‫של תורה ועניינה של ישיבה‪ .‬אנו לא לומדים תורה בשביל‬
‫להיות דיינים‪ .‬גם הדיינים הגדולים לא למדו תורה בשביל‬
‫בעולם‬ ‫להיות דיינים‪ .‬אנו לומדים תורה בשביל להעמיד את‬

‫התורה בעם ישראל‪ ,‬בשביל שתהיה תורה בעולם‪ ,‬בשביל‬

‫שהתורה תופיע במחשבות וברגשות שלנו‪ ,‬ועל ידי זה‬

‫אורּה יפרנס את האומה ואת ההוויה כולה‪ .‬בין הלומדים יש אנשים‬

‫שזוכים להגיע להוראה‪ 16‬ולהם יש אחריות להורות! אין ברירה‪ ,‬הם‬

‫צריכים לקחת אחריות‪ ,‬לפסוק ולדון‪ .‬בכלל‪ ,‬בכל הדורות לא היה‬

‫מקצוע כזה שנקרא "דיין"‪ .‬בגלות‪ ,‬לאחר שכבר לא הייתה "סמיכה"‪,‬‬

‫היו רבנים גדולים שהיו בקיאים‪ ,‬וכשהיה צריך היו אוספים שלושה‬

‫תלמידי חכמים ועושים בית דין‪ .‬גם לגבי רבנות; כשהעיזו להקים‬

‫בגרמניה בית מדרש לרבנים‪ ,‬יצאו כל גדולי ישראל נגד הדבר‪ :‬אין‬

‫דבר כזה! לומדים תורה מתוך רצון להעמיק בתורה‪ ,‬בין מי שרוצה‬

‫להיות רב ובין מי שלא; בין מי שיגיע להוראה ובין מי שלא‪ .‬לומדים‬

‫תורה כדי להעמיד את התורה בעם ישראל‪ .‬אחר כך‪ ,‬מי שזוכה לגדול‬

‫בתורה‪ ,‬נתבע לקחת אחריות גם בפסיקת הלכה‪.‬‬

‫‪ .16‬סוטה כב ע"א‪.‬‬