Page 14 - קריאת כיון ג - בירור סוגיות הגיוס לצהל והשוויון בנטל
P. 14
הרב אלי סדן | קריאת כיוון לציונות הדתית חלק ג' 14
מאחריות זו על פי סברתו האישית ,שאם כן – אין לדבר סוף ,וכל אחד ימצא
לעצמו היתר זה או אחר .אנו מחויבים אחד כלפי האחר ,ויש לכבד מחויבות זו.
זהו המושג ‘שוויון בנטל‘ לפי הבנתי .אין הוא רק ‘סיסמה פוליטית‘ כי אם
תביעה מוסרית וצודקת; דרך ארץ שקדמה לתורה .כואב לי מאוד לפגוש
בני תורה המתפלפלים על ‘ערכה של תורה‘ ואינם חשים שלפני הכול יש לנו
מחויבות מוסרית כלפי האחרים ,מחויבות שמשמעותה שגם כשאנו חושבים
אחרת – עלינו להגיע להסכמה ולתיאום מרצון עם שותפינו.
ה .ברור שלמלחמת מצווה הכול יוצאין ,ואין לתלמידי חכמים פטור ממנה .וכך
כתב רבנו הרב צבי יהודה קוק במאמר שהתפרסם במלחמת השחרור ונדפס
בספר ‘לנתיבות ישראל‘“ :שאלתוני על דבר דעת תורה בעניין התגייסותנו
לצבא ישראל ...והנה כבר נודעה ונתפרסמה קריאת ההוראה למעשה מאת
רבותינו שבארץ ישראל לחיוב ההיחלצות לצבאות ד‘ אלוקי ישראל במערכות
עמו וארצו“25.
בהמשך המאמר רבנו מנמק הלכה זו ודוחה את הטיעונים המגוונים בעניין
(עיינו שם לפירוט) ,והוא מסיים:
הנה במצב מלחמה של ‘עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם‘ שיש בה צד חיוב
של הצלת נפשות המוטל על כל אדם מישראל ,והחמור מכל חיובי תורה
ודוחה אותם (מלבד השלושה :עבודה זרה ,גילוי עריות ,שפיכות דמים),
ואפילו בסתם שהוא ספק אם באו על נפשות ...ואפילו לא באו אלא לתבן
וקש ...הלא לא ימצא מי שהוא מזרע אברהם יצחק ויעקב – ,אם רק הוא
באיזו מידה יכול להציל – ,שלא יהיה בכלל חיוב זה .על המתרפה נאמר
‘שכל דמי ישראל תלויים בצווארו וכמי ששפך דמי הכל‘ ,וכל מי שהוא
בכלל תורה ומצווה עושה את חיובו ‘בכל לבו בלא פחד בכוונתו לקדש את
השם בלבד‘‘ ,לתת כבוד להשי“ת ולעמו‘.
וכן נהג רבנו למעשה ,ובזמן מלחמת השחרור יצא בעצמו והתגייס להג“א
בירושלים (לפי גילו ,שהיה אז למעלה מ־ .)50וכן פסק מרן הרב אברהם יצחק
הכהן קוק זצ“ל בדונו בדברי הרמב“ם בסוף הלכות שמיטה ויובל (שרבים
מצטטים כנימוק לפטור בן ישיבה משירות צבאי):
‘ .25לנתיבות ישראל‘ חלק א ,עמוד קנז“ ,למצות הארץ“.
