Page 27 - קריאת כיון ד - שות - מי את הציונות הדתית
P. 27
ש ו " ת s h o o tמ י מ י ן ו מ ש מ א ל 27
בכל שנותיה של ומצד אחר היא מקבלת עליה להיות שותפה
המדינה עד היום במדינה אף שהיא יודעת שבעניינים רבים מדינת
רוב ברור של הציבור ישראל מתנהלת בדרך שונה לגמרי ממה שהיא
החילוני מעוניין מאמינה .כך גם הזרם הליברלי מברר ומנסה
במדינה שיש לה להשפיע את דעותיו הליברליות על העם ועל
צביון יהודי גם על פי הכנסת .זה בסדר גמור ,זוהי דמוקרטיה ,אך הוא
צריך להיות מוכן לחוש שייכות גם אם חלק
הגדרת התורה מדעותיו אינן מתקבלות .אגב ,בינתיים הזרם
הליברלי מצליח להשפיע על אופייה של המדינה
יותר מהזרם הדתי־לאומי ,אלא שאינו מסתפק
במועט אלא רוצה טוטליות ,שליטה מוחלטת של
תפיסת העולם הליברלית על החוק ועל החוקה
הישראלית .לשמחתי אין הוא מצליח בזה.
ואגב ,לא רק במדינת ישראל יש מאבקים
תרבותיים מסוג זה ,גם בעולם הכללי יש זרם
משמעותי הדוגל בדמוקרטיה שמרנית ,כלומר
דמוקרטיה הפועלת לשמר ערכים לאומיים
ומוסריים פרטיקולריים ,ואפילו כאלה שמקורם
באמונה ,שנשתמרו במסורת העם בלא לקבל כל
גחמה של הפרט כדבר שהמדינה צריכה לחזקו ולהסכים עמו .למשל בארצות
הברית יש מאבק תרבותי רב שנים בין הליברלים ובין השמרנים ,המעוניינים לשמר
מסורות מוסריות ערכיות של האבות המייסדים ( )The Founding Fathersשל
ארצות הברית.
אינני משווה כמובן בין הזרמים; בכל עם ובכל ארץ יש זרמים שלהם אפיון
שונה ,אך כוונתי להדגיש שאין שום סתירה בין הרצון ליצור חברה דמוקרטית ובין
הרצון לשמר ערכי מסורת.
אני רוצה לציין בסיפוק רב שבכל שנותיה של המדינה עד היום רוב ברור של
הציבור החילוני מעוניין במדינה שיש לה צביון יהודי גם על פי הגדרת התורה ,כמו
חוק השבת ומועדי ישראל ,חוקי הכשרות ושמירתם בצבא ובמערכות השלטון18.
מובן שיש ויכוחים על פרטים אלו ואחרים ,אבל החקיקה בתחומים אלו אינה
מקרית ואינה רק פרי סיטואציה פוליטית זו או אחרת ,אלא די יציבה מימות
. 18לדוגמה ,מסקר שערך מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם בשנת 2012עולה
ש־ 76%מהיהודים בישראל שומרים כשרות ו־ 68%צמים ביום הכיפורים.