Page 12 - קריאת כיון ד - שות - מי את הציונות הדתית
P. 12
מי את הציונות הדתית? 12
להגדיר את יעדי הביטחון וגם את הדרכים להשגתם ,והחייל הדתי מחויב
לפעול על פי הנחיותיהם ככל חייל אחר .אין לרב סמכות בתחומים אלו.
לא רק שאין סתירה בין סמכות המפקד לתורה אלא אדרבה ,התורה מחייבת
את החייל הדתי להישמע להוראות המפקד בתחום הצבאי .הוא ורק הוא
הסמכות על פי 'משפטי המלוכה' .במובן הזה המשמעת של חייל דתי רבה
משל החילוני ,כי לשניהם יש חובה אזרחית ,אך לדתי יש גם חובה דתית
להישמע למפקד!
אמנם לחייל הדתי יש גם צרכים אישיים הנוגעים לחיי היום־יום ,כמו אוכל
כשר ,שמירת שבת ,תפילות וכיוצא בזה ,אך שאלה זו מוגדרת היטב על פי
פקודות הצבא .מעניין מאוד לקרוא בספר האוטוביוגרפיה על הרב גורן,
המתאר איך בעיצומה של מלחמת תש"ח התכנסה ועדת שרים ,שבראשה
עמד ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון ,לדון בשאלה האם להקים
בצה"ל חטיבה דתית שיסופק בה אוכל כשר ותהיה בה אפשרות לשמור על
דיני ישראל ,ובשאר חלקי הצבא לא תהיה שמירה על דיני היהדות כלל .הרב
גורן התקומם ואמר" :כל הגלות היינו סגורים בגטו ,אתם רוצים שגם במדינת
ישראל ,בצה"ל ,יהיה 'גטו' של דתיים?" ובן גוריון (אגב ,בניגוד לרוב השרים)
הכריע בש ֵאר רוחו שצה"ל צריך להיות 'צבא העם' ,וכל חלקי העם צריכים
לשרת יחד בצבא! ועל כן חוקי מטכ"ל מאז ואילך מחייבים שמירת שבת,
כשרות וכל צורכי הדת בכל יחידות צה"ל.
מאז ועד היום כל המערכת הצה"לית בנויה כך שאין שום הבדל בין דתי
לחילוני .צרכיו הדתיים הפרטיים של החייל הדתי יסופקו על ידי הצבא ,ואילו
במובן הצבאי המפקד הוא הגורם היחיד הקובע את סדר היום ,את סדר
האימונים ואת הפעילות המבצעית.
עד כאן הכול פשוט ,אלא ששתי בעיות יכולות לצוץ:
.אהבעיה התרבותית :באופן טבעי כדי לגבש את החיילים נערכים ביחידה
גם 'ערבי תרבות ובידור' שמטרתם לחזק את הגיבוש החברתי ולתת לחייל
שחרור ופורקן מעומס הפעילות הצבאית .כמו כן מתוך רצון לחזק את ערכי
היסוד של צה"ל יש הרצאות בתחומים ערכיים ובתחומי מורשת קרב .בעבר
הייתה התרבות החילונית שמרנית וסולידית הרבה יותר משהיא כיום ,וגם
מעט החיילים הדתיים שהיו בצבא היו בדרך כלל פחות 'תורנים' ,פחות בעלי
רקע ישיבתי ,ועל כן לא הייתה בעיה ליצור תרבות משותפת .יפה ירקוני
ולהקת הנח"ל שימחו את כולם...
