עמוק בשדה הקרב

שוב ירדנו דרומה הפעם בהרכב מורחב ראינו את עם ישראל במיטבו:
ראינו את ים הצ'ופרים המוזרם מכל כיוון גם רכבנו מפוצץ עד אפס מקום...
הרחנו את ריח החלות והעוגות בטעם של אמא שמלאו את ידינו ומלאו כל מגנן פלוגתי.
ראינו מח"טים מנהלים את שדה הקרב באישון לילה כשכבר כמה ימים לא ישנו, מוודאים ירוק בעיניים עד אחרון החיילים.
ראינו מג"דים חגורים אפודי קרב ממהרים להחליף מפקד הנפצע בעומק השטח.
ראינו כלים שנפגעו מקבלים טיפול חזרה לכשירות מהיר ממלאים מחדש ועטים פנימה.
נסענו למעלה משתים עשרה שעות עברנו ביחידות רבות, הרבה מסכים הרבה אנטנות,
כמעט ולא ראינו חיילים.
חפשנו בקדמיות, בשטחי הכינוס אפילו בנקודות הערכות, הפעם הם לא היו שם...
עשרות רבות רבות של חיילים
מגולני והנח"ל מצנחנים ומגבעתי מחטיבה 7 ומחטיבה 188 מ401 ומהפלסרים מהמסייעות ומהרובעיות מהנדסה ומיהלום ממגלן ומאגוז מגפן ומבה"ד 1 מביסל"ח ומעוד ועוד כולם פשוט בפנים.
כולם מכים באוייב, באוייב המתועב, השפל, שפל אף מהאדמה שמתחפר בה.
מכים, מכים בגבורה מוחצים ומנצחים!
קול רעמי התותחים מתערב עם קולות פגזי הטנקים ועשן מיתמר מעל שכונות עזה,
עזה כמוות אהבה.
ואני תפילה יבואו אוהבים, ישראל אוהבי שמך,
ויגרשו משנאיך מפניך, מחץ אויבנו, אויבך ולא תשוב עד כלותם.