חדשות ועדכונים | ובשופר גדול יתקע...

ובשופר גדול יתקע...

ערב ר"ה תשע"ד [תביאנו עד שערי דמשק]

ובשופר גדול יתקע...

מצוות היום בראש השנה היא תקיעת השופר.
תקיעה היא פעולה של נעיצת דבר בחוזקה באופן שאי אפשר להזיזו ממקומו.
שופר גם מלשון שפורפרת, עצם חלול שיש לו פתח משני צידיו.
לכאורה יש כאן שני הפכים, את התקיעה אי אפשר להזיז ואילו השופר עצמו הנו חלול ויש לו פתחים משני הצדדים המאפשרים לאויר שנכנס אליו לעבור מצד לצד.
ואם כן איך ניתן ל'תקוע' ב'שופר'?
אכן למילה תקיעה עוד מובן,
כשאנו באים לתאר דבר שנע אך לא בקצב המצופה , אנו אומרים שהדבר 'תקוע'
כך למשל תקועים בפקק,
לכביש יש פוטנציאל לאפשר לכלי רכב שנעים על גביו לנוע במהירות גבוהה,
אך בשל עומסים ומעכבים אחרים התנועה בפועל איטית, 'תקועה'.
כך גם בשופר אנו מזרימים אויר דרכו, אך בשל הפיה הצרה שלו האוויר יוצא בקצב איטי יותר
וכך נוצר קול השופר – התקיעה.
יש לנו שאיפות לתיקון, להתקדמות, אנו רוצים להיות טובים יותר,
ליצור סביבנו אוירה טובה, אך ישנם כל מיני סיבות שגורמות לנו לקבע את ההתנהגות,
להאט את קצב ההתקדמות ואנו לא מצליחים להוציא החוצה את כל הטוב הגנוז בנו.
מהשופר אנו למדים שאפשר להשתפר.
עצם זה שאנו מאמינים ביכולת שלנו להתקדם ולהתעלות מעלה, מעלה, כבר מקדמת ומשפרת אותנו.
כאויר הזה הזורם בשופר מהצד הצר מן המיצר אל המרחבים, משחרר את התקיעה ומשתפר.
האויר היוצא בחזקה מגלה את הרצון הפנימי, למרות המיצרים שבדרך.
כמו בלידה שהאם רוצה ללדת והרחם צר ומעכב.
'מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה'
יש לנו פתח רחב שאליו אנו שואפים, אליו אנו רוצים להגיע
פיתחו לו פתח כחודו של מחט והוא יפתח לנו פתח כפתחו של אולם.
'עלה אלוקים בתרועה ה' בקול שופר'
שנה של התעלות, שנה של השתפרות, שנה של שחרור מהמיצרים,
שנה שנשמע קול שופר גדול לחירותינו,
שנה טובה ומתוקה.
יואל.

תפריט תפריט