Page 42 - קריאת כיוון - תרבות המערב
P. 42

‫הרב אלי סדן  |  קריאת כיוון לציונות הדתית‬                                  ‫‪42‬‬

   ‫פרק ו‬
‫מושג הזמן‬

‫הזמן הוא המשאב היקר ביותר למי שמאמין בתורת משה‪ ,‬שהרי "יפה שעה‬
‫אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם‬

‫הבא" (אבות ד‪ ,‬יז)‪.‬‬

‫הזמן אינו מושג אמורפי; הזמן הוא המרחב שבו הקב"ה נתן‬                  ‫הזמן הוא המשאב‬
‫לנו חיים‪ .‬אדם אינו חי כך וכך שנים ואז פתאום מת‪ ,‬אלא‬                   ‫היקר ביותר למי‬
‫מלכתחילה הקב"ה נתן לו מספר שנים כפול ‪ 365‬יום כפול ‪24‬‬                  ‫שמאמין בתורת‬
‫שעות כדי שבזמן הזה יוכל לעסוק בתורה‪ ,‬במעשים טובים ובכל‬
‫מלאכת עבודת הבורא‪ .‬בכל שעה‪ ,‬בכל יום ובכל רגע אנו רוצים‬                    ‫משה‪,‬‬
‫לממש את חיינו‪ ,‬את שליחותנו בעולם‪ ,‬את תרומתנו לעולם‪,‬‬                  ‫'להעביר' את הזמן'‬
‫את התפקיד שלשמו נשלחנו לעולם‪ .‬היום קצר והמלאכה‬
                                                                       ‫– מלשון עברה‪.‬‬
                                                           ‫מרובה!‪35‬‬   ‫בתרבות ישראל‬
                                                                     ‫איננו מחכים שהזמן‬
‫'להעביר' את הזמן' – מלשון עברה‪ .‬בתרבות ישראל איננו‬                    ‫יעבור; להפך‪ ,‬אנו‬
‫מחכים שהזמן יעבור; להפך‪ ,‬אנו רוצים לנצל כל רגע כדי לעשות‬               ‫רוצים לנצל כל‬
‫טוב‪ .‬לעומת זאת בתרבות הכללית יש תעשייה שלמה וענקית‬                    ‫רגע כדי לעשות‬
‫המגלגלת מיליארדים‪ ,‬שכל מטרתה לתת לאנשים יכולת‬                         ‫טוב‪ .‬לעומת זאת‬
‫להעביר את הזמן‪ 36.‬סרטים‪ ,‬מופעי בידור‪ ,‬ספורט‪ ,‬משחקי‬                    ‫בתרבות הכללית‬
‫מחשב ועוד‪ ,‬שבהם האדם יכול לשבת ישיבה פסיבית‪ ,‬או כמעט‬                 ‫יש תעשייה שלמה‬
‫פסיבית‪ ,‬ולהעביר את הזמן‪ .‬זה מעניין‪ ,‬מרתק‪ ,‬מושך ומסקרן‪,‬‬                ‫וענקית המגלגלת‬
                                                                      ‫מיליארדים‪ ,‬שכל‬
                  ‫והאדם אפילו אינו חש איך הזמן עובר ביעף‪...‬‬            ‫מטרתה לתת‬
                                                                       ‫לאנשים יכולת‬
‫ייתכן שבעולם אתאיסטי שאין בו משמעות אובייקטיבית‬                       ‫להעביר את הזמן‬
‫מחייבת‪ ,‬בעולם שהאדם מעדיף שלא לעסוק בשאלה המכאיבה‬
‫'בשביל מה אני חי?!'‪ ,‬העיסוק מול המרקע הוא פתרון רצוי‪.‬‬

‫לפעמים החלופות גרועות הרבה יותר‪ .‬הפנאי הוא אויב מסוכן‬
‫שיכול לייצר דברים גרועים יותר‪ ,‬כגון שכרות‪ ,‬אלימות ועוד‬

                                     ‫דברים שעדיף שלא להזכירם‪.‬‬

       ‫על פי אבות ב‪ ,‬טו‪.‬‬                                             ‫‪.	35‬‬
‫עיינו אדר היקר‪ ,‬עמ' כא‪.‬‬                                              ‫‪	.36‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47