שבת בצפת- שנה ב' [פרשת שלח לך]
רשמי מסע:
ביום שישי האחרון [ערש"ק שלח לך], בשעות הבוקר המוקדמות, נוסעים צפונה לעיר המקובלים- צפת. ובדרך מתוך החלון האוטובוס מתמוגגים אל מול יופיה של הבקעה. למרות שאין זו הפעם הראשונה. ההתרגשות אותה התרגשות כשרואים את ייחודה של הארץ, ארץ ישראל.
מגיעים לעמק המעיינות וכיאה למכניסטים נאמנים קופצים לגיחה קצרה בעין הנציב.
לאחר הפלות, קפיצות מסוכנות וארוחת בוקר, זכינו לשוחח עם אדם מיוחד, בוגר בני דוד, אלקנה חורין. אלקנה דיבר על הצורך לבנות דווקא עכשיו, בתקופה שבה אנו נמצאים, את הקשר לבית המדרש בכדי שלאחר השירות הצבאי נחזור לבית המדרש ונתמסר לתורה. וכן סיפר לנו על הקושי הגדול מחד ועל המשמעות הגדולה מאידך בהתמסרות שלימה לתורה.
השמש אט אט שוקעת לה- וכשזו שוקעת קרבה לה השבת ובאה.
את השבת קיבלנו בישיבת ההסדר בצפת שם זכינו לראות ולחוות קבלת שבת מתוך שמחה יתרה. וכמה מרוממת היתה הסעודה, סעודת השבת שבתוכה שמחנו בשמחתו של חברנו נעם עזרן שסיים את כל ששת סדרי המשנה. בסיומה של סעודת השבת רצנו לשמוע שיעור תורה מפי הרב קעניג (אחד מרבניה הגדולים של חסידות ברסלב כיום). שבו למדנו להכיר במעלתה של השבת. ולמחרת, בשעות הצהרים סירנו לאורכה ולרוחבה של העיר צפת ונתווספו לנו ידיעות רבות בהסטוריה של עם ישראל. את הסעודה השלישית שאותה מחויבים גם לסעוד, סעדנו על בניין גבוהה המשקיף אל הכנרת שם הקשבנו לשיעורו המרתק של הרב יגאל לוינשטיין בנושא- "חטא המרגלים, גם בזמננו".
לסיכום: השבת בעיר הקודש צפת היתה מדהימה ומלאת תוכן ומשמעות. ההליכה בסמטאותיה הצרות של העיר והמחשבה שעל אותה הרצפה הלכו בענווה ובקדושה עילאה אותם צדיקים מקובלים חסידי עליון גורמת לנשמה להכיר ביתר שאת בכוחו ועוצמתו של עם ישראל, עם הנצח, שלא ויתר ולו לרגע אחד בכל אלפיים שנות הגלות הקשות על ארץ ישראל, ארץ הקודש, "ארץ שעיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה".
צריכים אנו להתפלל לריבונו של עולם שיתן לנו את הכח ללמוד מטעויות העבר ולא לחזור על אותו חטא, אותו חטא שהרחיק אותנו מהארץ, חטא המרגלים.