רשמים מ"שבו"ש" של בוגר מחזור יב'
"כבר כמה שנים שאני משתעשע במחשבה על ניתוק מהעולם וחזרה לבית המדרש.
וראה זה פלא – מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה – נוצרה הזדמנות בבית שמאפשרת,
בהסכמה של אשתי המופלאה, כמה ימים "חופש". לא חזרה מלאה לביהמ"ד אבל טעימה משמעותית מאוד.
כיביתי את הטלפון והשארתי הודעה במייל – "אשוב בשבוע הבא".
הלקוחות ששאלו לאחר שבוע "לאן נסעתם" או "איך היתה החופשה", התקשו לעכל את
התשובה – היה נפלא, אבל לא נסענו, אלא נסעתי והמיקום האקזוטי שנבחר לחופשה היה המכינה בעלי...
אכן כן, בעז"ה, זכיתי לארבעה ימים של לימוד, מבוקר עד לילה, עם כמה שעות קפיצה לראות את המשפחה באמצע.
דלק רוחני שמשפיע לטובה על הבית, על העסק, על התפילה על המידות ועל החיים בכלל.
המחשבה מאחורי המהלך הייתה שהלימוד היומי לא מספיק ושניסיונות החיים שוחקים את הנפש לאט אבל בטוח.
המחשבה לבוא דווקא לעלי הייתה שיהיה קל יחסית להתיישב "משום מקום" באווירה מוכרת, עם רבנים מוכרים והרגשה ביתית.
שיקול נוסף היה הניתוק הפיסי היחסי של היישוב שיקל על הריכוז בלימוד ו"סינון רעשים".
למכינה הודעתי ברגע שהתברר שאוכל להגיע. התשובה המתלהבת מעורכי האתר לא איחרה לבוא ובעקבותיה שיחת טלפון
מזמינה מאחד מאנשי המכינה לבוגרי צבא ומיטה שאורגנה מראש. (גם חוויה מעניינת – חזרה לישון על מזרן דק בקומה שניה של מיטת פנימיות...)
חשבתי שכדאי להחליט מראש מה ללמוד, כדי למצות את הזמן הקצר ולא לכלות אותו בפתיחת וסגירת ספרים מספריית ביהמ"ד.
הבאתי איתי מהבית כמה ספרים ש"תכננתי" כבר הרבה זמן ללמוד אבל שגרת היום-יום השאירה אותם להעלות אבק על המדף.
עיקר היום בלימוד עצמאי, מתובל בשיעורים מעוררים של הרב אוהד, הרב קשתיאל והרב יגאל,
מפגש קצר עם הרב אלי וחזרה נעימה לאוכל הבלתי נשכח של צורי ועליזה.
אם אתם מחפשים השקעה טובה, זו נראית לי אחת האלטרנטיבות הטובות ביותר, גם מבחינת תשואה וגם מבחינת סיכוי-סיכון.
בקיצור, מומלץ מאוד – לפנות כמה ימים מהעבודה, לדאוג לעזרה בבית במקומכם, לשלוח מייל לעלי מתי אתם באים, להתכונן ולהנות מהתדלוק, עד הפעם הבאה... "
בוגר מחזור י"ב.