הגמרא במסכת מגילה דף י"ב דורשת את הפסוק במגילת אסתר:
"והקרוב איליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן ...
א"ר לוי כל פסוק זה על שום קרבנות נאמר כרשנא: אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כלום הקריבו לפניך כרים בני שנה כדרך שהקריבו ישראל לפניך? שתר: כלום הקריבו לפניך שתי תורין? אדמתא: כלום בנו לפניך מזבח אדמה? תרשיש: כלום שימשו לפניך בבגדי כהונה דכתיב בהו 'תרשיש שוהם וישפה' מרס: כלום מרסו בדם לפניך? מרסנא: כלום מרסו במנחות לפניך? ממוכן: כלום הכינו שולחן לפניך?"
לימוד זכות של מלאכי השרת על עם ישראל לקריעת גזר דינו של המן הרשע.
לימוד זכות על עם ישראל שעוסקים בעבודת המקדש והקרבנות.
לימוד זכות על כל הפרטים בעם ישראל המתכללים בעבודת הלוויים ובעבודת הכהנים, ובמרכזם הכהן הגדול.
הכל עבודה אחת גדולה - ישראל במעמדם ולווים בשירם וזמרם עבודת הכהנים והקרבתם אל המזבח,
ואף 'אכילת כהן כאכילת מזבח' העבודה נהיית חלק מאתנו...
לימוד זכות על עם ישראל שעצמיותו היא עבודה.
בתפילת הרגלים אנו מתפללים:
"והשב כהנים לעבודתם ולווים לשירם ולזמרם והשב ישראל לנויהם" עבודת הקורבנות משיבה את ישראל לנוויהם.
כמובא במגילה דף ל"א: "'ויאמר ה' אלוקים במה אדע כי אירשנה' אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? אמר לו לאו, אמר לפניו במה אדע? אמר לו קחה לי עגלה משולש וגו' אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין ביהמ"ק קיים מה תהא עליהם? אמר לו כבר תקנתי להם סדר קורבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עוונותיהם"
ע"י הקרבנות אנו זוכים ומתעלים וכאשר חרב ביתנו ואין אנו יכולים לעלות ולראות פני ה' אלוקינו
אז ע"י תשובה דבקות קרבה אל ה' והקרבה אנו זוכים ל'אירשנה' וזוכים ל- והשב ישראל לנויהם!
ומעל קדושת פורים- כמובא במגילה דף ג: "...דאמר רב יהודה אמר רב כהנים בעבודם ולווים בדוכנם וישראל במעמדם כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה ..." כמו שמסביר תוס' שם: "משום פרסומי ניסא".
ובתווך שבת מלכתא שבת מיוחדת של פורים המשולש, בשלוש קדושות לקדוש.
קדושת שבת, קדושת קרבנות, וקדושת פורים.
אמנם עיקרה לבני ירושלים, אך לבנו בירושלים כמובא ספר שער יששכר:
"מה שנוהגים להרבות בסעודת שושן פורים יותר מפורים,הוא עקב כבוד ירושלים שהיום הוא פורים שלהם,
כמהים לעיר הקודש ושם לבבנו שואף זורח למען נשוב אליה במהרה בימינו"
מובא בשו"ע כי בפורים כל הפושט יד נותנים לו וכתבו בספרים הקדושים כי הכוונה גם למבקש חנינה ברוחניות כי ישקיף עליו ה' ממרום ויחוננו במילוי משאלותיו לטובה לפי שאין מדקדקין במעות פורים ואינו נבדק אם אכן ראוי שמשאלתו תתקבל אלא כל הפושט יד נותנים לו ...
ואנו תפילה להצלחת עמנו ולהתעלותו בימי הפורים ולחזרת שכינה לציון.
ולמתגייסים החדשים שזכו לטבול במקווה הכללי השבוע שלוחה ברכת הדרך עלו והצליחו, חזקו ואמצו,
ויתקדש שם השם בכל מעשה ידיכם ויתקיים בכם מה שנאמר ביוסף הצדיק "וכל אשר הוא עושה השם מצליח בידו"
שבת שלום ופורים שמח!