מצורע מוצא מחוץ לעיר מוקפת חומה. החומה היא הביטחון של העיר, ההגנה של העיר. "אני חומה", דורשים חז"ל על הפסוק בשיר השירים, אלו תלמידי חכמים, שומרי העיר. האנשים שאכפת להם, הדבק הפנימי- החברתי, אנשים שמשקיעים זמן וכוחות נפש באחדות, במכנים המשותפים העמוקים יותר, ביכולת למצוא שורשים מגשרים על פני ההבדלים והשוני שבין איש לבין רעהו. זאת היא חומת העיר, זה מה שמגבש את העיר, זה מה שנותן לה חוסן וכוח.
     המצורע, מי שלא יודע להתנשא אל העוטף אותנו, אל המכליל אותנו. מי שעסוק בניגוחים, בפירודים, בהבדלים כל הזמן, לחדד אותם, להתריס ולנגח, הוא מפר את הביטחון, הוא פוגע בחומה, מחוץ למחנה מושבו. הוא מפריע לבטחון המחנה, לקדושת המחנה.
מצורע, לפי חז"ל- מוציא שם רע, גורם לנזקים בשעת הקרב. הגמרא בערכין אומרת שהצלחת בחורי ישראל במלחמה תלויה בטהרת הדיבור שבכל תקופה ותקופה, עד כדי כך שבדורו של אחאב למרות שהיו עובדי עבודה זרה, בגלל שלא הייתה אז רכילות ולשון הרע היו מנצחים בקרב.
החוסן הלאומי יותר חשוב מאשר כלי נשק זה או אחר. והחוסן הפנימי הזה נבנה על ידי מאמץ תדירי, להתנשא למעלה מחילוקים והבדלים, לא לחשוף דווקא את המפריד והמגונה, להתאמץ באהבה גדולה.
אנחנו נמצאים בתוך שלושים הימים לנפילתו של אהובנו אלירז פרץ הי"ד שכל חייו הייתה מסכת אחת מופלאה של אהבת חינם, של עין טובה שמעולם לא ראתה את המפריד, שמעולם לא ידעה מה היא הוצאת שם רע, של פה נקי וטהור שתמיד ידע לשמח, לעודד ולדבר על חיוב. בזכותו ובזכות שכמותו, יש חומה לישראל. יש חיל וחוסן ובזכותו שכינה שורה במחננו, וריבונו של עולם גם יעטרנו בעטרת ניצחון.
שבת שלום, חודש טוב ויום עצמאות שמח.