הרב אליעזר קשתיאל / קדושת המאכלות (תשס"ט)
עם סיומה של הפרשה, אחרי מספר סוגיות שמופיעות בה, ישנה רשימה מיוחדת של המאכלות הכשרים, מאכלות הבשר הכשרים והלא כשרים לאכילה.
זוהי חלק מהקדושה שבה עוסק ספר תורת כהנים ספר ויקרא.
ספר ויקרא עוסק לא רק בקדושה של הכהנים ולא רק בקדושה של בית המקדש, אלא בקדושה של כל אחד ואחד מאיתנו. כמו שהמזבח אוכל 'את קרבני ללחמי לאישי', כל אחד ואחד מאיתנו יש לו מזבח קטן בבית, שולחנו של אדם.
השולחן צריך להיות גם הוא טהור, המזון שאנחנו אוכלים הוא לא רק מזון פיזי, אין כאן רק עובדה ביולוגית. מסביר המסילת ישרים בפרק י"א שהמזון שבא מן החי מרכיב בתוכו אלמנטים נפשיים אופייניים לבעלי החיים השונים. ריבונו של עולם מדריך אותנו לסנן את עולם החי כשהוא מגיע אלינו. יש המון יצורים שכבודם במקומם מונח אבל כשהם מתערבים בנפש שלנו על ידי האכילה, הם עלולים להפריע לאנושיות שלנו. אנחנו מאוד מאוד רוצים לטפח את האצילות המוסרית שלנו, את יכולת החשיבה הרוחנית שלנו, מלאכה מאוד עדינה היא מלאכת האוכל. כשאדם מתחיל להיות זהיר בטהרת האכילה, טהרת המזון, הוא נהיה ערני בכלל לטהרת האכילה שלו הכללית. איך הוא אוכל, מה הוא אוכל, האם האכילה שלנו היא רק דבר פונקציונלי, אכילה גסה אכילה של תאווה, או שיש בה משהו אנושי, משהו מורם. אמא תמיד אומרת לנו תאכל כמו בן אדם, וזה לא סתם, אנחנו צריכים לאכול כמו בני אדם, זאת אכילה אחרת, אכילה של קדושה.
אנחנו מתקרבים לחג מיוחד, חג פסח, שבו נושא האכילה דומיננטי מאד. בליל הסדר יש מצוה לאכול מצה, מצווה לאכול קרבן פסח, מצווה לאכול מרור, מצווה לאכול חרוסת ולשתות ארבע כוסות ולעשות סעודת חג...
האכילה של עם ישראל קובעת את האופי שלו. איך שאנחנו אוכלים, הברכה של לפני האכילה, הברכה של אחרי האכילה, וכן הנתינה מהמזון לכל דכפין שייתי וייכול.
תפריט תפריט