"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", לכם, ספירה אישית לכל אחד ואחד. למרות שהתאריך ידוע והחג צפוי, והמספר לא מחדש דבר. כל אחד באופן אישי צריך לספור. הדרך למתן תורה עוברת דרך הנתיב האישי. כי כל אחד ואחד צומח באופן אינדיבידואלי כתוצאה מהמפגש עם התורה. התורה, לימוד התורה, ערכיה של התורה, מקנים משמעות מחודשת לפרטיות ולאינדיבידואליות. לא אינדיבידואליות אנוכית ומסתגרת. אלא אינדיבידואליות שבאה לבטא גוון, מה שכל אחד ואחד מאתנו מייצר באופן אישי ייחודי על ידי המפגש עם התורה.
במובן הזה אפשר לאכול חמץ, אפשר להקריב חמץ בחג השבועות. יש מקום לאותו שאור שבעיסה, לאותו יצר של התנפחות אישית. כי אם ההתנפחות האישית פירושה הבלטה של המפעל החינוכי והרוחני שהתייצר בכל אחד ואחד מאתנו, הרי זה פועלה של התורה, תפארת, עושר הגונים, שתורת .
שבת שלום ובשורות טובות