הראשונה והנמוכה שבהן גורסת שאין כל טעם בחיים, הרי הם כל כך עלובים, מלאי קשיים, רשע ומלחמות, טבע לא מתוקן, רוע וסבל, והם חסרי מגמתיות כך שלא נראה לשם מה הם טובים בכלל. אלא שגם לפי גישה כזו, העולה ממנה הוא שאמנם כאן אין כל ערך לחיים, אבל ישנו איזשהו "שם" בו החיים שווים באמת והם מתוקנים, הם מופיעים בו בכול מוחלטותם, וזהו עולם הבא, עולם המנוחה מהעולם הזה, שאיליו יש לשאוף להגיע "ויפה שעה אחת קודם".
למעלה ממנה, ישנה תפיסה הגורסת שהעולם הזה מצד עצמו הוא לא טוב וחסר ערך, אילולי שהוא משמש כמקום ההכנה לחיי העולם הבא. הוא הפרוזדור המוביל אל הטרקלין, והזמן של החיים העולמיים כאן הוא יקר וחשוב, שכן בכול רגע המכוון לעולם התכליתי, יש לעמול, להתקדם, לפעול במלוא המרץ, לבנות שיעור קומה הראוי לכול הטוב המעותד למי שפעל ובנה את עצמו ואת הסובב אותו לקראת תור הזהב של החיים שיבואו. אם כן, יש נקודת אור שאיליה מכוונים החיים, וראוי לשאוף כול הזמן להגשים אותה, והיות וזה קורה כאן, אז יש לחיים ערך מרכזי מאוד של אמצעי שאין בלתו להשגת המטרה העתידית.
אבל למעלה משתיהן גם יחד, עומדת תפיסת החיים, שחשוב לציין שהיא לא מתחילה מהמקום הבחירי הנמוך של מאן דהו שחשב והגה אותה והיא הלכה והתפשטה במציאות, אלא שמקורה הוא הדפוס הנשמתי של הציבור הנושא אותה, ישראל שהם קדושים בעצם, והיא מופיעה בממשות מורגשת אצל גדולי האומה שהם גם קדושים בפועל חייהם, שרואה את ערך החיים המוחלטים של עולם הבא, ולא עסוקה רק בהתכוננות אליהם, אלא עמלה עם כל מה שיש לה להופיע אותם כאן בעולם הזה! ישנו בוודאי פער בין העולמות, הממלא פסימיות את הראשונים, מוטיבציה את השניים, אבל שמחה תמידית את האחרונים, שכן באמת יש רק עולם אחד, החיים המוחלטים הולכים ובאים אל המקום החומרי המוגבל, ויש בו את כל הנצרך על מנת שבו עצמו הם יופיעו. ישראל עסוקים בתיקון עולם במלכות שד-י, לא בריחה ממנו למדרגותיה, אלא תיקון והעלאה שלו מדרגה אחרי מדרגה עד לאינסוף, כך שכול רגע הוא הופעת המוחלט השלם במוגבל החלקי. כול החיים הישראליים ההיסטוריים מכוונים, מוקדשים ואומרים בעצמיותם ש"אתה אחד, ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", ולהם נאמר ש"קדושים תהיו" גם בפועל שכן זוהי מדרגת נשמתכם בכוח, "כי קדוש אני".
 
ממשיכים להתפלל עד בוא הגואל, לרפואתם השלמה והמהירה של חבר יקר כאח ישי בן רחל, ושל ינון בן הרב רפאל בתוך שאר חולי עמו ישראל.
 
 

[1] דברינו השבוע לקוחים מדברי הרב זצ"ל, שמונה קבצים, קובץ ה' פיסקה ק"ח.