אובות ויידעונים הם אנשים שמתהדרים, מתגאים ומתיימרים לדעת את העתיד. לדעת את העתיד בשביל להיות מוכן אליו בשביל להשיג נקודות, להרוויח סקרנות או הישגים אחרים. התורה נגד התעסקות בהגדת עתידות.
מסביר הרש"ר הירש שכשאדם עסוק מאוד בעיצוב חיי ההווה לאור העתיד הכבר ידוע לכאורה, הוא בעצם לא חופשי, הוא לא חופשי לבחור בהווה מה נכון ומה ערכי, הוא בעצם חייב לקבל החלטות לאור העתיד שכביכול כבר ידוע ומוסכם. ההשתלטות על ההווה של האדם, על מרחב הבחירה האמיתי שלו מסוכן מאין כמותו. הרמב"ם באגרותיו יוצא בחריפות כנגד תופעת הגדת העתידות. הגדת עתידות מסירה את האחריות של האדם מהחלטותיו בהווה, זה מקטין את עבודתו, את החירות. אדם צריך להתמודד עם ההווה כפי שהוא. זה המרחב האמיתי של הרצון וחופש הדעת והאחריות. זה לא סתם שהעתיד לא ידוע לנו. רובו של העתיד לא ידוע לנו זוהי כוונת המכוון העליון שנקבל את החלטותינו בהווה לפי מיטב הכרתנו, לפי מיטב מצפוננו.
הנביאים שמנבאים לנו את העתיד מנבאים לנו כיוונים מאוד כלליים שמטרתם בעיקר חיזוק הערכים והעקרונות, חיזוק התקוות, עידוד הרצונות הטובים, אבל לעולם מרחב הבחירה, מרחב החופש, הוא- הוא מרחב הקדושה.
פרשת קדושים הקדושה היא החירות הקדושה, היא היכולת של האדם להחליט כאן ועכשיו מה הכי נכון מה הכי אמיתי וישר לפי התורה, לפי רצון ד'.
חודש טוב ובשורות טובות