א. רש"י הביא מדברי חז"ל: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה". גילוי עריות – העמדת הגוף כמרכז החיים, השפלת צלם האדם. מטרת התורה היא גילויי החיים הרוחניים שבאדם, שבהתפשטותם מתגלים עד לכדי פעולות גופניות מוחשיות. הגוף הוא מקבל האור, הוא איננו ההתחלה אלא הסוף, השלמת גילוי האישיות ממרום צלם האלוקים עד לממשות הגופנית.
ב. הרמב"ן הוסיף נדבך: "...וציווה בדבר שנהיה פרושים מן המותרות.. שנהייה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים... ודרך התורה לפרטו ולכלול כיוצא בזה". התורה כוללת אחרי שפירטה, ובזאת היא מורה על הכיוון הכללי הרצוי, שעולה מכל הפרטים, לבל נשכח ולא נשית לבנו לעיקר המכוון מכל פרטי המצוות. כך ביחסי בן אדם לחבירו – "ועשית הישר והטוב", כל בשבת – "תשבות", וכך כאן – "קדושים תהיו". רצונה של ההוראה – פרישה ממותרות וכיעורים. עלינו לראות את רצון התורה, המציץ מבעד לכל ציוויה, ולצעוד לכיוונו.
ג. הדברים מקבלים משמעות נוספת מתוך דברי הרמב"ם בספר המצוות בשורש הרביעי: "שאין למנות הציוויים הכוללים בתורה כולה. וכבר טעו בשורש זה גם כן עד שנמצות קדושים תהיו מצווה מכלל מצוות עשה, ולא ידעו שאמרו קדושים תהיו... הם ציוויים לקיים כל התורה, כאילו אמר היה קדוש בעשותך כל אשר ציויתיך". אם כן, אין כאן הוראה נקודתית, אלא תוכן המלווה את כל חיינו, את כל קיום התורה, ומעניק לה את משמעותה. את הכל נעשה – בקדושה.
ד. לאור זאת, יובן עניין נפלא בפרשה זו. חז"ל במדר (ויקר"ר, כ"ד, ה') אומרים שכל עשרת הדברות כלולים בפרשה זו, ולכן נאמרה בהקהל. ההדרכה של "קדושים תהיו" מורה לנו להתעלות ולהעמיק במשמעות הציוויים ובכוונה הרצויה בהם. עשרת הדברות הן כעין אבות לכל התורה כולה (רס"ג – עיין אב"ע לפרשת יתרו, ובספר עיקרכים ג' כ"ו), ומתוך הקשבה שלנו לרצון האלוקי שבהם המכוון כלפינו אנו נפגשים עם המרחב הגדול של פרשת קדושים.
כך למשל – כנגד "לאל יהיה לך אלוהים אחרים" מופיע "אל תפנו אל האלילים", שהוא כולל "אפילו ההסתכלות בהן בכלל האיסור, שלא יתן דעתו בעניינים כלל" (ראה ברמב"ן).
וכך למשל – כנגד "לא תרצח" מופיע " לא תעמוד על דם רעך". לא רק איסור רציחה נקודתי אלא דאגה ואחריות לחיי הזולת.
"לא תחמוד" מתרחב ל"ואהבת לרעך כמוך". וכן הלאה.
המצוות וכלן הן גופי תורה המקפלים בתוכם אור גדול ומשמעות עמוקה.
"קדושים תהיו" הוא המפתח שלנו להקשיב ולחדור לתוככי הציוויים, להטות אוזר לרצון ולמגמה. ומתוך כך לגלות דרכים המתרחבים ומשתכללים, שמבטאים את התוכן הגלום בגילוי ממשי, בכל צדדי החיים, מאיר זויות שונות, ומזכך כל נטיה ונטיה. "קדושים תהיו כי קדוש אני".