שבת הגדול נקראת ע"ש הגדול שדורש בהלכות החג או ע"ש הנס הגדול שנעשה לאבותינו במצרים ועוד פרושים רבים ויש אומרים שע"פ מה שאומרים בהפטרה "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא" ובזה משלימים את המהלך ממצרים עד לגאולה העתידית. ודווקא שבת שקביעא וקיימא - קבועה וקיימת והיא בעצם תכלית למעשה בראשית, דווקא היא זכר ליציאת מצרים, כל הבריאה כולה בשביל יציאת בני ישראל ממצרים.
ובסופה מבדילים בין קודש לקודש בין קדושת שבת לקדושת החג וארבעה שמות לו:
אביב- פסח - חירות -  מצות.
ושם מורה על מהות:
יציאת מצרים היא האביב של האנושות כמו הטבע המתעורר מתרדמת החורף החשוך והקר, המתמלא רעננות ריחנית והדר אביביות, כך עם ישראל מתעורר מתוך העבדות החשוכה ופורץ החוצה במלוא הדרו במלוא עוצמתו ומניע את גלגלי ההסטוריה קדימה לגאולה: ממצרים לירושלים.
הפסיחה ההיא מעל בתי העברים למרות שהללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, מסמנת את הקשר השורשי הבלתי תלוי, הנצחי של סגולת ישראל ההופך את קרבן הפסח שהוא קרבן כל יחיד ויחיד לקרבן ציבור הדוחה את השבת ומאחד את ישראל 'כזיתא פיסחא והללה פקע אגרא'.
ומתוך המיצרים יוצא עם של עבדים אשר עונה בסבלות מצרים ואבד כל כוחותיו שועבד בעבודת פרך נודה ונרמס ע"י הנוגשים, אך את הכח המעופף הרוח הפנימית של החירות -את זה לא הצליחו לשבור ולהפך הכח הזה נבנה והתחזק בכור ההיתוך המצרי וכעשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרה.
וממשיכים וצועדים לקראת יציקת התוכן לקראת ההר- הר סיני תוך ספירת שבעה שבועות המגלה את הצד הספירי,[מלשון אבן ספיר] ממאכל  הבהמה השעורי במנחת העומר עד למאכל האדם, בכורי החיטה בשתי הלחם ע"י שמירת האיזון הרצוי המצתי בין הקמח החומרי והמים הרוחניים המעוצבים ע"י אי ההחמצה והשילוב המדוייק הבונה ומשכלל, עד לרום פסגת מ"ט המעלות, מלכות שבמלכות!
ואמנם נכונו משברים בדרך ונשברים הלוחות אך גם אחרי משברים וגם אחרי מות שני בני אהרון יבוא אהרון אל הקודש!   ביום הכיפורים כשנסגר המעגל ומתכפר להם לישראל וזוכים ללוחות שניים לוחות של עמל תשובה ותיקון, אז בסדר מיוחד בקודש הקודשים מובטחת השראת השכינה .
 
שבת הגדול מבורך פסח שמח ומימלא כשר!