המדרש מתאר באופן ציורי איך שפעם אחת הקול שנשמע מהר סיני בא מצד צפון וכולם רצו לצפון. ופעם הקול בא מהדרום וכולם רצו לדרום. וכל פעם הקולות הגיעו מכיוון אחר ועם ישראל רצו לכאן ולכאן.
ריבונו של עולם מדבר אלינו בהרבה קולות, אומר לנו המון מסרים. ריבונו של עולם נתן לנו תורה שבאה לאזן אותנו, שבאה כל פעם להציג צד אחר, לשים לב לזה וגם לזה. שלא נשקע בזוית אחת, בצד אחד, בעניין אחד. לא לקחת אידיאל אחד ולהיות שקוע רק בו, זאת עבודה זרה. עבודה זרה זה לשאת עיניים לשמים ולקחת כוכב אחד מאיר, נוצץ, יפה. אבל להתמקד רק בו ולשוכח שיש עוד כוכבים ועד קולות ועוד זוויות וצדדים.
"לא תעשה לך מסכה", כשאדם שם על עצמו מסכה, היא כל פעם מראה רק צורת פנים אחת, מסכה לא יכולה להראות המון הבעות. היא מביעה רק הבעה אחת. כשאדם בא אל התורה הוא צריך לדעת שאין פה מסכה, כמו הפנים של האדם שהן מאוד גמישות ואותן פנים יכולות להראות כל כך הרבה גוונים, של מצבי רוח ונפש, של רגשות, ותכונות. הפנים האנושיות מביעות אינסוף מצבים.
פנים בפנים, כך הקב"ה מדבר אלינו, עם הפנים. לא לשים מסכה, לשמוע את כל הקולות, כמה שיותר.
לבנות מזבח אבנים שמורכב מהרבה אבנים. ללמוד את כל חלקי התורה, את כל ששה הסדרים, את כל ששת צדדי המציאות. כך אומר הרמב"ם בשמונה פרקים פרק ד' שעל ידי תורת ד' תמימה, הנפש שבה. התורה לא נותנת לנו לשקוע אף פעם בקצה, בזוית, תמיד מוליכה אותנו אל המרכז אל האמצע אל האיזון, אל השמיעה, אל האוזן.
שבת שלום ובשורות טובות