הרמב"ן בפרושו על התורה הביא את דעת האבן עזרא בפירוש הפסוק והוא מסביר אותה בהרחבה:
"ועניין הכתוב, כי נראה לאבות בשם הזה (א-ל שדי) שהוא מנצח מערכות שמים ולעשות עמם נסים גדולים שלא נתבטל מהם מנהג העולם, ברעב פדה אותם ממות ובמלחמה מידי חרב, ולתת להם עושר וכבוד וכל טובה, והם ככל היעודים שבתורה בברכות ובקללות, כי לא תבוא על אדם טובה בשכר מצווה או רעה בעונש עבירה רק במעשה הנס, ואם יונח האדם לטבעו או למזלו לא יוסיפו בו מעשיו דבר ולא יגרעו ממנו. אבל שכר כל התורה וענשה בעולם הזה הכול נסים והם נסתרים, יחשב בהם לרואים שהוא מנהגו של עולם, והם באדם עונש ושכר באמת!... אבל בשמי של י-ה אשר בו נהיה כל הווה- לא נודעתי להם לברוא חדשות בשינוי התולדות,לכן אמור לבני ישראל,אני ה', ותודיע להם... השם הגדול כי בו אני עושה עימהם להפליא,וידעו כי אני ה' עושה כל"
כלומר כל הנהגת ה' יתברך את עולמנו היא בגדר של נס. שהרי בחוקי הטבע אין אבחנה בין טוב ורע, אבל הקב"ה מנהיג את עולמו לפי סדר עליון, עפ"י רצונו יתברך, ו "שומר ה' את כל אוהביו-ואת הרשעים ישמיד". ומכל מקום יש נס גלוי- הפורץ את חוקי הטבע, ויש נס נסתר שבו הקב"ה מנהיג עולמו מבלי לפרוץ את סדרי הטבע.

והנה מלמדנו הרמב"ן, שהנהגת השי"ת את האבות הייתה בדרך הטבע, ואילו הנהגת השי"ת את עם ישראל ביציאת מצרים הייתה בדרך של ניסים גלויים- בשינוי סדרי הטבע, באותות ובמופתים, במכות מצריים וקריעת ים סוף.

ואנו צריכים להבין מדוע נעשה חילוק זה, ואם עדיפה הנהגה בשם י-ה, למה לא זכו לה האבות, ואם עדיפה הנהגה בשם א-ל שדי למה לא זכו לה יוצאי מצרים?
ועוד יש לשאול, שהנה אנו מקובלים שגאולה אחרונה תהיה בדרך הטבע, וכן כתב הגאון המקובל ר' הלל משקלוב בשם רבו הגר"א בספרו קול התור, וכן משמע בירושלמי הלמד שגאולתם של ישראל תהיה קמעא קמעא מגאולת אסתר ומרדכי- שהייתה בדרך הטבע, וכן כתב הרמב"ן בפירושו על שיר השירים, והוא מוסכם על רבים מגדולי ישראל ראשונים ואחרונים (ובספרו "גאולת ישראל" הביא הרב אברהם יעלין-מחבר ספר ארך אפים, רשימה ארוכה של גדולי ישראל בדורות אחרונים שכתבו כן, ובתוכם החת"ס ורע"א ורבים אחרים עי"ש ואכמ"ל).
ויש לנו לשאול,אם הגאולה בדרך נס גלוי גדולה יותר, למה יגרע כוחה של גאולה אחרונה מראשונה?

הרב קוק בספרו עין איה (ברכות חלק א',עמ' 57), מבאר שיש יתרון בהנהגת העולם בדרך הטבע, כדרך שהנהיג את האבות, על פני הנהגה בדרך של ניסים גלויים, וזאת משלוש סיבות:
א.                    שהרי כך יסד השי"ת את העולם על פי סדרי הטבע, ובודאי שראה בחכמתו שכך ראוי הוא העולם להתנהל, ואם כן, הצורך לפרוץ את הסדרים ולבטל חוקי הטבע, אינו ראוי שיהיה אלא מצד ההכרח ובאופן זמני, כדי לא להכחיש חכמת הבורא בבריאה!

ב.                    שמידת הביטחון בהשי"ת היותר גדולה היא שיתרגל האדם להכיר את מעשי השי"ת גם כשהעולם מתנהל כסדרו, על פי חוקיו, ועם כל זה יודע האדם ומאמין, שהכול מתנהג עפ"י רצון השי"ת, וגם במנהגו של עולם יד ה' מכוונת, אבל להכיר את יד השי"ת המתגלה בניסים גלויים המשנים סדרי הטבע- זהו דבר פשוט יותר.

ג.                    ועוד יש יתרון, שהביטחון בהשי"ת כמנהיג כל סדרי הטבע הוא בטחון תמידי, שמתרגל האדם על ידו לפנות אל השי"ת בכל דבר ודבר שיעזרהו שיצליח בהשתדלותו. אבל הביטחון שיעשה לו נס גלוי, ודאי אין עניינו אלא בעיתים מיוחדים ונדירים, ויש מעלה גדולה באמונה והביטחון התדירים והקבועים!
 
אשר על כן, לאבות העולם, אברהם יצחק ויעקב שהיו מאמינים גדולים בהשי"ת ובוטחים בו בכל דרכיהם, לא הוצרך הקב"ה לשנות סדרי הטבע, אדרבא, מעלתם הגדולה הייתה שהכירו יד ה' בכל הקורות אותם והגדילו אהבתם אליו ואמונתם בו- גם בסדר החיים הקבוע, ללא צורך לעשות להם ניסים גלויים.
אבל כאשר רצה השי"ת לחקוק האמונה הגדולה בתודעת עם ישראל כולו, גברים נשים וטף, מיליוני אנשים שזה עתה היו עבדים נרצעים 210 שנים, אי אפשר היה לעשות זאת אלא על ידי שיתגלה אליהם השי"ת באותות ומופתים גדולים ואדירים עד ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי"- ובזה נחתמה אמונתו בליבם לדורות עולם. וכן הוא אומר בדיבר הראשון, שאותו מונה הרמב"ם בספר המצוות כמצוות האמונה "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוציאך מארץ מצריים", לאמור מכוח מה אתה יודע ומאמין שאנוכי ה' אלוקיך?- מפני שהוצאתיך מארץ מצריים!
והפסוקים בהמשך הפרשה מבארים שהדבר נעשה גם כדי שמצרים והעמים כולם ידעו את ה'! יציאת מצריים זה האירוע ההיסטורי הגדול, שעל ידו מופיעה בעולם אומה חדשה- וכולם צריכים להכיר

ש"בני בכורי ישראל" , שזהו עם ה', עם הנצח.
ובהעמקה נוספת נאמר- עם ישראל במהותו בא לעולם כדי לשנות את האנושות והעולם כולו.
עם ישראל בכל הדורות מוצא עצמו כיחיד מול רבים, כמי ששוחה נגד הזרם, כמי שפועל נגד המוסכמות של התרבות האנושית הכללית.
עם ישראל הולך לעשות את מה שנראה כבלתי אפשרי. צריך שתיחקק בקרבו ההכרה הברורה שאין דבר שהוא בלתי אפשרי, כיון שעם ישראל הוא עם ה', וה' שוכן בציון, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר- כי אם בתוכם. אם כן באמת מהותו של העם הזה נעוצה במגמה האלוקית הנצחית שהיא בעצמותה- מעל הטבע.
ישראל במהותם הם אומה שאינה משועבדת לטבע, לא לסדרי הטבע, ולא לסדרי ההיסטוריה, ולא לכל המחשבה האנושית.
הם דורכים על במת ההיסטוריה על מנת להאיר בעולם את אור ה' בורא עולם, ועל כן מתאים הדבר שלידתם כאומה תהיה באופן המבטא את צורתם, את מדרגתם האלוקית, וזה ע"י הניסים הגלויים.

ובהעמקה נוספת נזכיר מה שכותב מרן הרב קוק בספרו אורות (אורות ישראל,פ"א,סכ"א- עמ' קמ"א)
כי יסוד המוסר והבחירה החופשית בנוי על ההכרה שיש באדם כוח להתגבר על דחפים טבעיים. היצרים, התאוות והחולשות הם כוחות טבעיים בטבע האדם. מי שחושב שהטבע הוא הכוח החזק ביותר, ואין כוח אחר מעליו- לא יוכל לתבוע מעצמו להתגבר על חולשות "טבעיות" שבקרבו- "על כן אין מנוס משפלות המוסר שבעומק הרוח, לא לעובדי ע"ז ולא לכופרים מוחלטים" (שאצל שניהם הטבע הוא הכוח העליון) "המחשבה שהיא מעצמת את הרוח להעלותו מכל המגרעות שבטבע הבהמי הפראי שבאדם הוא רק המחשבה האמונית, המבררת את פעולותיה ע"י שלטון שם ה' בעולם בהתגלות רצונית אידיאלית, שזהו גילוי שם ההוויה שבתורת ישראל".
כדי להגיע למעמד הר סיני, ולקבל תורה, היה עם ישראל צריך לעבור בירור יסודי, ע"י עשרת המכות וע"י קריעת ים סוף.
המהר"ל מסביר שעשרת המכות הולכות בהדרגה מלמטה למעלה, לברר שלטון שם ה' בכל המדרגות. דצ"ך הם המכות בתחתונים בים וביבשה, עד"ש הם המכות בבעלי החיים שהם בין שמיים וארץ, בא"ח הם המכות בשמיים ומכת בכורות היא כמובן מעל לשמיים, המכה העשירית המכלילה את כל הפרטים שלפניה!
וגם לגבי קריעת ים סוף מסביר המהר"ל שמה שכתבו חז"ל שכל מימות שבעולם נקרעו, רצו לבטא שהמים, האוקיינוסים הם הכוח החומרי הטבעי הגדול והחזק ביותר- וכל זה נקרע בפני רצון השי"ת.

ומזה שאבו ישראל את הכוח לומר "נעשה ונשמע", כלומר, לדעת בוודאות שע"י שם ה' שבקרבם יכולים הם להתגבר על כל החולשות הטבעיות ולעשות את רצון ה'.
בין אם העיכובים באים מתוך האדם, ובין אם הם מאיימים עליו מבחוץ- כוח האמונה והביטחון בהשי"ת גובר על כל אלו,שנשמתו של האדם היא מן העליונים וכוחה לגבור על כל הדחפים הטבעיים של הגוף.

וכל זה שייך ללידת עם ישראל. שהקב"ה מנהיג אותם באותות ומופתים כדי לחנכם ולנטוע בהם את אמונתו, אך כל זה הכנה, והמטרה היא שלאט לאט כוח האמונה באומה כולה, ברבבות עמך בית ישראל, יתגבר כל כך עד שיעלו למעלת אבות האומה אברהם יצחק ויעקב- ויאמינו בה' ויבטחו בו, שידעו שהוא הוא המסבב כל מערכות תבל, כל הניסים הגלויים, וכל ההנהגה המיוחדת שקבלו ישראל הכול הוא הכשר להביאם למעלה היותר גדולה שהיא התגלתה באבות האומה.

ועל כן הגאולה האחרונה, היא מבטאת כבר את ההתרוממות של עם ישראל אל המעלה היותר עליונה, שאין צורך לפקוח את עיניהם ע"י שינוי סדרי בראשית- כי אם שהם מכירים מעשי השם בהנהגת עולמו ובוטחים בו ומביאים את העולם כולו- כמו שהקב"ה חקק אותו, עפ"י החוקים שרבש"ע חפץ בהם- כל זה מתרומם אל הגאולה השלמה, קמעא קמעא- בדרך הטבע!