בהתגלות הראשונה של הקב"ה למשה, במעמד הסנה, הוא פונה אליו בשם כפול- "משה משה". שתי דעות בחז"ל מה פשר הכפילות:
דעה אחת מדגישה את הנמרצות, המהירות והחיפזון שבו רוצה הקב"ה להושיע את ישראל, הצרה כל כך קשה. "משה משה" לשון מהירות.
מצד שני, ישנה דעה אחרת בחז"ל- "משה משה" בא לתאר את מעלתו הנבואית של משה. משה, אתה תהיה נביא שנבואתו תהיה כפולה וארוכה ונמשכת מאד מאד. יש במשה באמת שתי פנים, אומר המהר"ל בגבורות. משה מצד אחד מנהיג של הדור הנוכחי, העומד בצרה וצריך להוציאו לרווחה. ויש במשה את הפן של הנביא הגדול של כל הדורות, זה שעתיד לתת את התורה, "משה אמת ותורתו אמת" עד ימות המשיח.
כך גם מסביר המהר"ל שתי דעות בחז"ל בנושא הסתרת הפנים באותו מעמד סנה. דעה אחת רואה זאת בביקורת- מדוע אתה מסתיר את הפנים, למה את לא רוצה לשמוע, להתעניין? ואילו דעה שנייה רואה בהסתרת הפנים מעלה,- משה צנוע ונסתר. מצד אחד לא טוב שמשה כמנהיג של הדור הנוכחי יסתיר פנים, המציאות קשה עם ישראל בצרה. קום, עשה, תשתתף, פונים אליך אז תתעניין. מצד שני, מצד מעלתו הפנימית של משה, מצד מעלתו הנבואית, דווקא מתגלה כאן תכונה נפלאה, הצניעות, הענווה, הפנימיות העליונה של משה.
דמותו של משה גם בפרשתנו וגם בכל התורה כולה תהיה תמיד כפולה. משה המנהיג של הדור הנוכחי, מלכו של הדור, ומשה אדון הנביאים, נותן התורה לכל הדורות, מוסר התורה לכל הזמנים.
דמות מפוארת, דמות רב גונית, דמות ענקית. דמות עליונה של אדם שהוא גם רועה נאמן לדורו, אבל גם רבן של כל ישראל עד דורות עולם.
לכן גם לשון הגאולה, תהיה לשון כפולה- "פקוד פקדתי". וכשהקב"ה יתגלה בשמו למשה הוא יתגלה בשני שמות: "אהיה" ו"י-ה-ו-ה". שם "אהיה" על שם הצרה, כשם שאני איתם בשיעבוד זה, אהיה איתם בשעבודים אחרים. ושם "הוי'ה" על שם החירות העליונה שאליה ישראל הולכים וצועדים. שם "אהי"ה,אומר המהר"ל, כנגד ההווה הנוכחי. ושם "הוי'ה" כנגד המגמה העתידית העליונה שאליה ישראל הולכים יחד עם משה רבינו כל הדורות כולם.
שבת שלום ובשורות טובות