ההכנה שבפרשת משפטים למתן התורה / הרב גלעד סלומון (תשע"א)
חז"ל עומדים על הפתיחה המיוחדת של פרשתנו "ואלה המשפטים", מה יכולים אנו ללמוד מאותה ו' מחברת או מבחינה. כזכור, גם קודם מעמד הר סיני ומתן תורה דובר על "ושפטו את העם בכל עת", ועתה שוב באים עוד משפטים. המדרש[1] ממשיל זאת למלכה ("מטרונה" בלשונו) שכשהיא מהלכת, ישנו משמר ההולך מלפניה וישנו משמר מאחוריה, כך גם קבלת התורה טעונה דינים קודם ודינים אחרי.
ה"שפת אמת"[2] מסביר שיש כאן לימוד גדול על היחס הראוי אל התורה מצד האדם הבא להתקרב אליה. זאת יש לדעת שהתורה היא "מלכה", מולכת על המציאות, מביעה את מקור החיים של הכול והולכת לה למגמתה. והלומד, או כל אחד הרוצה להתקרב אליה ולהצטרף למסע, צריך לדעת שראשית לכול עליו להיות נאמן לדרכה. הוא צריך לקבל עליו את דרך החיים שהיא מביעה, ואל לו לחשוב שהוא באמת יוכל להבין ולהשיג בה משהו באמת, לא כל שכן מפנמיותה "בחדרי חדרים" בלי לנהל את חייו כולם ע"פ דרכה המיוחדת. אי אפשר להיפגש איתה ללא תיקון קודם, עד פרטי המעשים היותר יומיומיים ורגילים. כמובן, איכות ההיטהרות המקדימה, קובעת את איכות המפגש. תפקידו של ה"משמר" הראשון הוא להרחיק את כל אלו שלא באים אל התורה כראוי, בלי מוכנות להשתנות, לחיות את החיים האלו ולא רק להתמלא באיזו חוויה רגעית או מתמדת, אבל מכל מקום לא מחייבת.

אחרי ההתכוננות הדרושה, אכן זוכים להבין משהו, להתקרב, לשהות במחיצתה באינטימיות ובהתקשרות פנימית. אבל גם כאן שוב ניצב לו משמר מאחור. שלא יגיע חס וחלילה האדם שאיזו שהיא זחיחות דעת וגבהות לב, אני והתורה "חברים", אני כבר "כזה", ועוד בזכות מאמצי האישיים. לא כן הוא. לעולם זו מתנה לזכות למשהו בתורה, לעולם היא "מלכה" ואתה ממש לא, ועצם הזכות להיפגש עם התורה היא מעל ומעבר למה שבטעות אדם עלול לחשוב ש"מגיע לו". דווקא המגע מחדד את הפער, את אי היכולת למצות את העומקים שבתורה, והידיעה מבליטה שלה עצמה אין סוף ותכלית. ומתוך כך יש לשוב בתשובה על עצם היומרה לדמיין שאני כבר מתוקן וחיי מזדהים עם התורה ו"אחד הם". המשמר השני מופקד על זה שגם הקרובים "יורחקו בעדינות", וכך יוכלו באמת להתקרב עוד ועוד.

  • יהיו הדברים לעילוי נשמת סבתי ע"ה, שרה בת ר' אברהם אהרון שיום פטירתה היום כ"ג שבט, וסבתי ע"ה חיה יונה טובה בת ר' אברהם שיום פטירתה מחר כ"ד שבט. תנצב"ה אמן.

________________________

[1] מדרש רבה על תחילת הפרשה.
[2] שנת תרל"ז ועוד.
תפריט תפריט