לאחר חטא העגל מסופר שמשה לוקח את אוהלו ונוטה אותו מחוץ למחנה, הרחק מהמחנה, וכל מבקש ה' יוצא מהמחנה אל האוהל. יתכן והניסיון הזה של משה ליצור מרחק בא להמחיש לעם את המרחק שהם גרמו לעצמם בחטא, לעורר את העם לצמאון ותשוקה, לערור את העם לתשובה.
אבל לפי הגמרא הקב"ה מבקש ממשה להשיב את האהל חזרה אל המחנה. הוא אומר לו: אני מדבר איתך, תדבר גם אתה איתם. הקב"ה מצמצם את דיבורו האלוקי לפי אמת יכולת הקליטה שלנו, הוא מדבר בשפת בני אדם. "דברה תורה כלשון בני אדם". וכמו שהקב"ה ברוב ענוותנותו, "משפילי לשבת" מנגיש אלינו את דבריו, דברי אלוקים חיים, בשפה הקרובה אלינו ואל ליבנו. כך גם נדרש משה לנהוג כלפי העם, מסביר הרב קוק. לא להדגיש את המרחק והפער אלא לעסוק בקירוב ועיבוד התכנים אל הלבבות. עבודה גדולה, לקרב את התכנים הרוחניים אל המדרגות הירודות יותר.
אנחנו הולכים ומתקרבים לליל הסדר, הלילה שבו התרחשו ניסים עליונים, גילוי שכינה ומורא גדול. והמאמץ העיקרי שלנו הוא לעבד את התכנים לילדים, והגדת לבינך. "משפילי לראות בשמים ובארץ", לרדת למשחקים ולשיטות הפעלה לנסות לעורר אותם שלא ירדמו ולחשוב מה יגרום לדברים לחדור ללבותיהם. כך מדריך אותנו הקב"ה לעבד את התורה אל הלבבות, לקרב דברי אלוקים חיים לכל אחד ואחד מישראל.
שבת שלום ובשורת טובות