המצוות בארץ ישראל / הרב אליעזר קשתיאל
ואתחנן, משה רבנו מתחנן מאוד להגיע לארץ ישראל. חז"ל שמים בפיו את הבקשה לקיים מצוות בארץ. יש כמה מקורות בפסוקים, בפרשיות הקרובות על כך שקיום המצוות בארץ ישראל שונה במהותו מקיום המצוות בחוץ לארץ.
בארץ ישראל יש משמעות אחרת לקיום המצוות. מסביר הרב קוק, בספרו אורות, שבחוץ לארץ המצווה באה להציל אותנו. להציל אותנו מהשפעות האזור, מהשפעת העמים. היא באה לחבר אותנו ולקשר אותנו אל משהו עליון ונשגב, להחזיק את הראש מעל המים. בארץ שלנו, בארץ ישראל תפקיד המצוות משתנה, הוא לא בא לשמור על הייחודיות שלנו. אנחנו כבר מיוחדים, אנחנו בארץ שלנו, יש לנו את הזהות הלאומית הייחודית לנו.
המצוות בארץ מאפשרות לנו להביע, להוציא אל הפעול, בכלים מעשיים את כל זהותנו. המצוות הופכות להיות כליי הביטוי ולא כלי ההגנה ושמירה, כליי ההוצאה על הפועל.
משה רבנו אומנם לא זכה להיכנס לארץ. אבל בפרשתנו הוא מנסה לעשות משהו שמבטא את רצון ההוצאה לפועל "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה". משה מבדיל שלוש ערים, שלוש ערי מקלט, שאומנם לא יתפקדו כרגע. אבל הרצון לפעול, ליצור ולהשפיע, ליצור חותם, כבר מנשב ברוחו של משה. קיום המצוות בארץ ישראל מבטא ומעצב את תדמית החיים שלנו, חיים של עם ישראל בארצו.