פרשת ראה מתחילה מערכה של שלוש פרשיות בהם יש עיסוק בהרבה הרבה מצוות. אחרי ששלושת הפרשיות הראשונות של ספר דברים עסקו בעניינים עקרוניים שקשורים לאמונה, להשגחה ולאופי החיים באופן כללי שצריכים להתרחש בארץ ישראל.
אנחנו עוברים להרבה פרטים, רשימות ארוכות של מצות ובכל זאת בפרשת ראה ניתן למתוח קווים מאפיינים. הרבה הרבה מצוות בפרשת ראה, עוסקות בחשיבות של אחדות החיים. אחדות החיים, אחדות העם סביב המקדש, אחדות של כל הפרטים סביב הציר המרכזי, "המקום אשר יבחר ה'". "המקום אשר יבחר ה'" חוזר לאורך כל הפרשה, אותו מקום אחד ויחיד שכולם מתכנסים סביבו. כי מטרת האמונה הדתית, היא לא רק לאפשר ליחיד להביע את רגשותיו ולא רק לאפשר לכל אחד להתפלל במקום שבו הוא נמצא. אלא להתרומם למקום אחר, לא להתמקם במקום שאתה אלא להגיע למקום, המקום ב-ה הידיעה. מטרת האמונה היא ליצור מתח של תביעה אישית, מוסרית. האם אני מצליח לצאת מה- ד אמות הפרטיות שלי למקום רחב יותר, גדול יותר וכולל יותר. מקום שכולל יותר אנשים, כולל יותר השקפות, בחינות. "המקום אשר יבחר ה'" זה לא המקום שאתה תבחר, והעבודה היא עבודה לפני המקום והתפילה תהיה תפילה ותחנונים לפני המקום, המקום, הערך המוחלט. החשיבות של ההתמקמות של כל יחיד מקדשת גם את חיי הגוף שלו, את חיי האכילה והשתייה, את חיי המשפחה והחברה. "ראה אנוכי נותן לפניכם היום", שתי דרכים לפנינו דרך אחת התמקמות במיקום הפרטי, האישי- הנוכחי. ודרך אחת, המאמץ שלנו לעלות מעלה ממקום למקום עוד ועוד עד המקום- "המקום אשר יבחר ה'".