מצווה מיוחדת שסביבה יש הרבה נימוקים ותארים חשובים לעם ישראל: 'בנים', 'עם סגולה', 'בך בחר ה''. פשט המצווה - 'לא תתגודדו', גם כאשר ישנו צער גדול על אדם שהסתלק אסור לפגוע בגוף שלנו, אסור לנו לצער את עצמנו או להביע את הצער על ידי חיתוך בבשר החי, הוצאת דם. כך היה מנהג אומות העולם, וכך המנהג עד היום לפעמים. לצער את עצמנו צער גופני זהו דבר שנאסר, והסיבה: 'בנים אתם לה' אלוקיכם'. מסביר המהר"ל בספרו נצח ישראל, כיוון שאתם בנים, כיוון שעיקר האישיות שלכם היא היותכם בני ה', נשמות, אנשים שעסוקים בשליחות רוחנית, צורות עליונות רוחניות, זה עיקר עניינכם בתור בני ישראל. עם כל הצער והכאב על הסתלקותו של בן אדם, הגוף אמנם נפגע, הגוף אמנם בקבר, אמנם אנחנו לא רואים את האדם והצער הוא גדול אבל הנשמה - הנשמה ממשיכה, צלם אלוקים שבאדם מאיר בישראל באור יקרות והולך ופועל בחיל גם לאחר מותו. 'בנים אתם לה' אלוקיכם' - אל תצטערו יותר מדי על המת כי הוא ממשיך לחיות.
 
אבל מעבר להסבר הראשוני הזה שהוא ודאי קשור לאמונה בנשמת ישראל, בכוחם הגדול של ישראל לחיי העולם הבא, חז"ל במסכת יבמות דורשים 'לא תתגודדו' - לא תעשו אגודות אגודות. אסור ליצור פיצולים, איגודים סגורים בעם ישראל, אסור לחלק את עם ישראל למחלוקות. התורה נקטה איסור של עבודה - לא תתגודדו כמנהג גויים, ואכן הרמב"ם מביא את הדין שלא להעשות אגודות אגודות בהלכות עבודה זרה. כלומר לדעת הרמב"ם האיסור לעשות אגודה, ליצור חילוקים ופירודים בתוך עם ישראל זה איסור של עבודה זרה. בנים אתם לה' אלוקיכם - כולכם בנים. כל ישראל כולם קדושים, באמת כולם קדושים, 'וכל בניך למודי ה'', 'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא'. כל נסיון ליצור פילוגים בתוך עם ישראל זאת מחשבת עבודה זרה, כך כותב הרב קוק בספרו 'אורות', מחשבת עבודה זרה כי היא נובעת מתחושת השתלטות או הגדרה של מי הוא ריבונו של עולם ומה הוא רוצה. כשאתה מגדיר את ריבונו של עולם לפי אמות המידה שלך, נדמה לך לפעמים שיהודי מסויים לא עונה על הקריטריונים הוא לא שייך לתוכן האלוקי הוא מחוץ לתחום הוא לא באגודה שלך, זאת עבודה זרה. אנחנו לא מגדירים את אלוקים, אנחנו גם לא מגדירים את עם ישראל, מעל ההגדרות ומעל התובנות האנושיות כולנו, כל עם ישראל, בנים לה'.
 
 
 
שבת שלום חודש אלול שמח,

אני לדודי ודודי לי - איש לרעהו ומתנות לאביונים.