שיטת הרמב"ם ככלל ב"מורה נבוכים"[1] היא שיש וראוי לחפש את טעמי המצוות, וביחס למצוות שיחול הקן אומר הרמב"ם[2] שטעמה הוא שיש להינע מלצער את בעלי החיים, ומתוך כך להתחנך לרחמנות בכלל ובפרט על בני אדם. אלא שלכאורה המשנה[3] סותרת את הכיוון הזה באורמה ש"האומר…ועל קן ציפור יגיעו רחמיך  - משתקין אותו", והגמרא[4] מסבירה שני טעמים להשתקה, או מחמת מה שמטיל קנאה במעשה בראשית, או כי עושה מידותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזרות. ועונה הרמב"ם שמשנה זו היא לשיטת אלו הסוברים שאין טעם למצוות.
 
לרב[5] יש ביאור מרענן לתירוץ שיטת הרמב"ם. הנטייה לחפש טעם למצוות היא טבעית ומתבקשת, שכן כך הוא בכל דבר ונושא, ולא פחות מכך בתורה, שכשאדם רציני ובוגר פוגש בו, הוא מחפש מענה לשאלת ה"למה", והבנת המנגנון הפנימי של התופעה. האדם הלא מפותח נוטה לקבל את הדברים בדיוק כפי שהם ובלי סקרנות, "ללכת על עיוור" בלי לחקור ולהבין. זוהי שיטה פסולה שכן דבר בעולם לא יוכל להתפתח בלי אותה פעולה שכלית נמרצה, והיא עלבון לכישרון האנושי, וכישלון אמוני שכן לכאורה השכל מהווה נטל מיותר על האדם מאת בוראו. על כן בשכל, ובשעה בה ראוי לפעול עם שכל – בשעת לימוד התורה, יש לחקור ולהחכים, להעמיק, לשאוף להבין טעמו של כל דבר ופרט, ומתוך כך להגדיל את האמונה והיראה.
 
אלא שלא פחות מכישרון השכל, יש לאדם גם את כישרון הרגש. הרגש לא נועד לשם ההבנה, אלא לשם כוח העשייה, החיות שבה, השמחה והדבקות. הרגש לא מבחין ולא נדרש להבחין בפרטים ובחקירה, אלא בדיוק ההיפך, "אין שאלות" כי זה ברור, לא צריך עכשיו הסברים ודקדוקים שעלולים להאט את העשייה ולהכביד עליה, אלא לבוא עם כל הלב, ולעשות פשוט כי כך הוא רצון ה', עושים בכל הכוח והשמחה כי ככה הורנו אבא שבשמיים.
 
יש שעות לפעילות של השכל, ויש שעות שנועדו לפעול עם הרגש, שניהם חשובים באותה המידה כל אחד בזמנו ו"זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד", ואין לערבב ביניהם. כשלומדים מקשים ומתרצים (במידת האפשר), שואלים ועונים, אבל כשמתפללים פשוט מתפללים, עם כל העוצמות של הלב והרגש. לשכל ראוי מאוד ה"למה" ולרגש ראוי מאוד אותו ה"ככה", ועל כן מי שבתפילתו "מחקר" ודורש בטעמי המצוות, אותו יש לשתק, שכן הוא מחליף ומפסיד את העמל אותו הוא צריך לעשות עכשיו באחר, וממילא גם את פירותיו.
 
נקודה למחשבה. האם ומתי יצא לך ללמוד בתפילה, או לחלופין להתפלל בשעת לימוד? האם ניתן לאפיין את התוצאות השליליות שקרו עקב כך?
 
·ממשיכים להתפלל עד בוא הגואל, לרפואתם השלמה והמהירה של חבר יקר כאח ישי בן רחל, ושל ינון בן הרב רפאל בתוך שאר חולי עמו ישראל.
 
______________
 
[1] חלק ג'.
[2] שם פרק מ"ח.
[3] מסכת ברכות פרק ה' משנה ג', ומגילה פרק ד' משנה ט'.
[4] ברכות דף ל"ג.
[5] עין איה שם פיסקה ק"ד.