הקדמה. בדברים לקמן אין ניסיון לקטלג מיגדר מסוים כמוכשר יותר או פחות, אין כאן שוביניזם אלא שמות קוד לעולמות נפשיים ובחינות שונות ברוח האדם, בלי ציונים או העדפות.
התורה (דברים כ"ב ה') אומרת: "ל ֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה…". מסביר ר'' נתן (בספר ליקוטי הלכות, הלכות גילוח הלכה ד') שיש שתי בחינות, אמת – כל מה שהאדם מבין בשכל את אמיתת הדבר – לבושי גבר, ואמונה – מה שכבר אינו מבין בשכל והוא נדרש להאמין בו – לבושי אישה, ושניהם משורש אחד, שניהם נצרכים לבניין השלם של האדם, אחד בלא השני לא יועיל. הבסיס הוא לעולם האמת, " עיקר האמונה על ידי אמת", הבירור השכלי העמוק והרציני של כל מושג ושל כל תופעה, הניסיון לדעת אותו על בוריו ברמה היותר טובה, ההבנה. בלעדי זה לא תהיה שלמות לאמונה, שהרי "אמונה תמימה" גרידא עלולה להפיל את האדם לאמונות בדברים הסותרים את השכל, שעל פי רוב יהיו באים מתוך עולם יצריו האפלים ואיליו יהיו נוטים. אלא שעל האדם להכיר במגבלות השכל יחד עם כל עוצמתו, ולדעת שישנם דברים שלאחר כל העמל השכלי הם נשארים מעל היכולת להבין אותם על בורים, ומכאן נכנס כוח האמונה, העמידה מול גודל שאי אפשר להכיל אותו רק בשכל, הוא עמוק ורחב מידי והשכל אולי הצליח לגעת בקצה קצהו ולא יותר.
ולעיתים מזומנות ישנם ניסיונות ומאבקים, להחליף את האמת ע"י האמונה או את האמונה ע"י האמת. ישנן רוחות תרבותיות המעצימות את ה"אמונה" ורואות בה את חזות כל עולמו הרוחני של האדם, מנסות לבטל את השכל בעזרת האמונה, להלביש את האמת באמונה, ואומרות לו להאמין בדבר שהשכל מכחיש אותו מכול וכול, ואדרבא, יש להאמין בו כי השכל לא מקבל אותו. דווקא להאמין באבסורד, ועדיף שיהיה האבסורד היותר גדול. זה יכול אפילו להתראות כמין יראת שמיים תמימה ועצומה, אלא שאם היא סותרת את ההיגיון היא בהכרח סוטה מהאמת.
ויש מין אמת גאוותנית המכחישה את האמונה. יש רוחות תרבותיות מאוד "נאורות ואינטליגנטיות" עד לזרא, שבעזרת הפוזה הזו והמלומדות והכישרון השכלי, משתמשות בשכל על מנת לבטל את האמונה, להלביש ולכסות את האמונה באמת. בטיעונים ומחקרים שונים ומשונים הם חכמים מלכתחילה להרע וטוענים שאין מקום לכוח האמונה בחיים, ועם השכל בלבד מעמידים שיטות חיים שונות וזרות למציאות. עם השכל ניתן להוכיח כל דבר, גם היותר מעוות, להסביר אותו עד כמה הוא נכון וראוי, אלא שהמציאות היא לעולם יותר חזקה, ויש דברים שדווקא לעין המתבונן הלכאורה "פשוט" אבל באמת נקי וישר, לא צריך שום טיעון שכלי על מנת לקבל אותם.
לניסיונות שכאלו קוראת התורה "תועבה" ובמקום אחר דורשים חז"ל נוטריקון "טועה אתה בה". שיעור הקומה השלם הוא אמת ואמונה, שניהם ביחד ועל פי הסדר הזה דווקא.
נקודה למחשבה. האם את/ה גבר או אישה? היכן בחיים את/ה מזהה שהפכת לקצת יותר מדי גברי או נשי?