פרשת כי תצא מאופיינת בריבוי עצום של מצוות. זאת הפרשה עם הכי הרבה מצוות בתורה. המון המון פרטים, מאד מגוונים, מהמון תחומים, ים של פרטים, וזאת ההזדמנות לעסוק בריבוי הגדול של הפרטים.
למה יש כל כך הרבה מצוות, מה המשמעות של הריבוי הגדול? "רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" וכבר שאלו הקדמונים אם הקב"ה רוצה כל כך לזכות את ישראל, אם הוא כל כך אוהב אותנו, אז שדווקא אולי קצת ימעט...
פרושים שונים נאמרו על הריבוי של המצוות. המהר"ל בתפארת ישראל אומר שריבוי המצוות מלמד על עוצמת החיים הטמונה בישראל. כשאנחנו רואים אל מול עינינו שכל כך הרבה מצוות מופנות אלינו, כל כך הרבה אתגרים, כל כך הרבה נושאים בתחומים שונים אנחנו מסוגלים לבטא ולהוציא אל הפועל, זה מלמד על מעלתנו הגדולה. איזה עוצמה נשמתית, איזה גודל נפשי טמון בכח הלאומי והאישי של כל אחד ואחד מישראל. זכות גדולה היא לישראל לעמוד מול כל כך הרבה מצוות. זו זכות גדולה לאדם כשמצפים ממנו לעמוד בהמון משימות ואתגרים, זו מחמאה זאת הבעת אמון אדירה.
כשאנחנו עומדים מול כל כך הרבה מצוות אנחנו נזכרים בעצם באהבה שהקב"ה אוהב אותנו. הוא מאד מאד אוהב אותנו, אוהב כלומר מאמין בנו, נותן לנו המון כוחות חיים. אהבה רבה אהבתנו, ריבוי אהבה מוליד ריבוי מצוות, ריבוי של אתגרים.
אהבה בארמית זה רחמי, אהבה היא סוג של רחמים כשהקב"ה מרחם עלינו, הרחמים שלו זה שהוא נותן לנו המון אתגרים, המון משימות: "המרחם רחם עלינו", ומה הם הרחמים - "תן בליבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתך". זה ביטוי של רחמים גדולים.
ר.ח.ם זה שורש המילה לרחם ורמ"ח זה כמות מצוות העשה שמוטלות עלינו, ולא במקרה אומרים קדמונים. אהבה גדולה, רחמים גדולים יש ברמ"ח איברים, ברמ"ח מצוות עשה, בשס"ה גידים בשס"ה מצוות לא תעשה. לכן אנחנו מברכים אשר קידשנו במצוותיו זה חלק מהקדושה זה חלק מהרוממות שאנחנו לומדים על עצמנו כל פעם שאנחנו נזכרים בגודל האדיר שטמון בנו.
ביום הכיפורים נתוודע להמון המון פרטים עוד פעם ועוד פעם, עשרה וידויים נאמר. כל הרשימות הארוכות של הפרטים רק מחדדות ומבררות יותר את גודל הנשמה את טהרתה וקדושתה של נשמתנו נשמת ישראל.