"ולקחת מראשית כל פרי האדמה" - מכל מה שאנחנו עושים ופועלים יש מעלה מיוחדת לראשית - לנקודת הפתיחה. למילים הראשונות שאנו אומרים בראשיתו של יום, למעשים הראשונים שאנו עושים בראשיתו של יום. בתחילת שבוע ישנה משמעות למה שאנחנו חושבים ורוצים עם יציאת שבת קודש.
הראש הוא מאוד חשוב. לקחת את ראשית פרי האדמה, את אותם תוצרים חקלאיים, כלכליים, את כל מה ששייך לאדמה, ולדבר על הראשית, על הכותרת, על השורש לכל.
הראשית היא קודש לה', גם בתחילת שנה יש משמעות עצומה לראשית, ראשית השנה שהיא כולה קודש לה'. ודווקא האדם, כאשר הוא מביא את הראשית, הוא מלא שמחה. "והיה כי תבואו אל הארץ"- אין "והיה" אלא לשון שמחה. הבאת הביכורים מתוארת במשנה כאחד האירועים היותר מרנינים - כל הדרך הולכים בשירה, בחליל, בצילצל, מגיעים לירושלים, רוקדים, שמחים ושרים. - "ושמחת בכל הטוב".
כשיש ראשית ברורה, כשיש כותרת לכל ההמשך, יש גם שמחה. שמחה על הסדר, על הישרות, על העובדה שכל דבר מוצא את מקומו. שמחה על העובדה שברורה התכלית והמגמה. שהדברים מסודרים ומאירים, ישרים ומבוררים, ישנה שמחה בלבבות.- "ולישרי לב שמחה".
ראש השנה- ראשית השנה. ראשית השנה הוא זמן של יישור הלב - סידור הלב במחשבות, בשאיפות וברצונות, כדי שהשמחה בעזרת ד' תחול בכל השנה הבאה עלינו לטובה.
שבת שלום ובשורות טובות.