עם סיומה של שירת האזינו, מופיע פסוק שכולו קריאה לנקמה "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". קריאה לנקמה היא אינה קריאה פשוטה אנחנו למדנו בתורה "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר". ובכל זאת אנחנו אומרים מידי יום את הפסוקים מתהלים על אותם חסידים, "יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם... וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת נְקָמָה", "יִשְׂמַח צַדִּיק" אומר דוד בתהלים "כִּי חָזָה נָקָם".
נקמה, מסביר הרב קוק בעולת ראיה, אם היא מונעת מרגשות הכעס, מהרגשות הגואים של תבערה, של להשיב על מה שעשו לי. זו נקמה שאין בה תכולת וטעם "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם", " יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד". רק נקמה של צדיקים וחסידים, היא נקמה ברוכה. נקמה שאין בה זווית אישית ואין בה התרגשות פרטית ולא סגירת חשבונות.
נקמה של צדיקים וחסידים כמו " אֵל-נְקָמוֹת יְהוָה", היא הרצון לתקן עולם במלכות שדי, לנקות את העולם ממצבורי רשע ושנאה. הנקמה הגדולה ביותר של צדיק זאת החזרה בתשובה. זה שהוא מצליח לתקן ולהופיע. צדיק אינו רוצה בנפילה, במכה, הוא רוצה בתיקון, הוא רוצה בישועה של המציאות. "כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה".
משה רבנו עם סיום שירת האזינו, צופה את הנקמה הגדולה, את הנקמה הגדולה שעם ישראל וריבנו של עולם ינקמו בעולם. נקמת התיקון וגאולה, נקמת הצדקה והברכה. טיפול השורש הכואב אבל המבריא.
הקריאה לתשובה שמהדהדת ביום הכיפורים, תלווה אותנו לאורך שירת האזינו, קריאה לתיקון בלתי מתפשרת, קריאה שרוצה לשרש ולעקור עד סוף כל שריד של פורענות. "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחֹת בַּל אֻמִּים. לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל ... הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו", מעלת חסידות.
בחג הסוכות אנחנו נפנה אל אומות העולם, שיבואו, שיבואו אל ירושלים לחוג את חג הסוכות, לחוג את חג ה', נפנה אל העולם כולו לתקן אותו, להושיע אותו. זאת הנקמה המיוחדת של עם ישראל. נקמת הברכה שלנו על כל העמים .
תפלתינו, שהנקמה תתגשם במהרה ומוקדי הרשעה העולמי יעלמו, "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
שבת שלום, גמח"ט, וחג סוכות שמח.