השאלות שנשאלות בשעה שמכניסין לדין הן שאלות שמבררות את אופיים של החיים, מטרתם ושאיפתם. אין אלו שאלות של פרטי המצוות, אלא שאלות של מהות ואופי החיים- ציפית לישועה, עסקת בפריה ורביה, נשאת ונתת באמונה, וכו' וכו'. א"כ, קביעת העיתים לתורה היא נקודה מהותית באופיים של החיים. כל אדם מישראל מופקד על לימוד תורה, בערב ובבוקר, "והגית בו יומם ולילה". זהו חלק מ"הסדר יום". לימוד תורה הוא איננו "עוד תחום", או "למצוינים בלבד", אלא- נחלת הכל. כל אחד צריך להפגש כל הזמן עם חכמת ד' שבתורה. שהרי- "ישראל ואורייתא חד", ולימוד תורה הוא הכרת עצמנו, מפגש עם מה שיש בנו, מהם חיינו, ומה הם נושאים בתוכם. כי הם חיינו, וממילא- בהם נהגה יומם ולילה.

אך דייקו חכמים והדגישו קביעת עתים לתורה". אין כאן שאלה כללית על לימוד תורה אלא על הקביעות בלימודה. בלימוד הקבוע ישנה איכות מיוחדת הקביעות היא גם תוצר של קשר, וגם יוצרת את הקשר.
 
תוצר של קשר- ככל שדבר נקשר בנו יותר, והופך להיות יותר ויותר חלק מאיתנו- כך הוא ימצא מקום קבוע יותר בחיינו. דברים קיומיים, הכרחיים, המהוים "חלק מהזהות"- נעשים ומתקיימים באופן קבוע. . הם לא שייכים למרחב "האפשרויות" , שאפשר איתם ואפשר גם בלעדיהם. הם הכרח, הם כמו אויר לנשימה.

הקביעות היא סימן לקיומיות שבדבר, להיותו חלק מהותי מאיתנו. בבחינת "תדיר קודם".
 
ויוצרת קשר- הפעולות הקבועות המתמידות יוצרות דבר חדש. פעולה ארעית איננה מסוגלת לפעול ברשמים כ"כ חזקים על אופיו של האדם. דווקא המפגש היומיומי, התמידי, הוא זה שיוצר את הקשר. א"כ, הקביעות היא גם סימן, אך גם סיבה.
 
ועוד הוסיפו: "קביעת עיתים לתורה", מלשון: "נקבע את קובעיהם נפש", "ואמרתם במה קבענוך", דהיינו- גזילה. קביעת עיתים לתורה פירושו האם "גנבת" רגעים עבור התורה. יש במשך היום הרבה זמנים "מתים", רגעים קטנים שצריך לדעת "לגנוב" אותם. מי שמשתוקק, מתמיד, וקשור בקשר רציף- ידע למצוא ולנצל גם את הזמנים הקטנים. ולפעמים, דווקא רגעים אלו הם המתוקים במיוחד, בבחינת "מים גנובים ימתקו".
 
ובכלל, קביעת העתים לתורה איננה נמדדת רק במספר וכמות הזמנים, אלא ראשית כל- במקום שבו נמצא הנושא בנפש. הדרישה לתורה היא דרישה קבועה, מהותית ומאפיינת, בחיי האדם. תורתו איננה ארעי, היא מקבלת מקום קבוע, גם כשהזמנים ללימודה בפועל הם מוגבלים.
 
לכבוד סיום הש"ס של לומדי הדף היומי, נברך את כל קובעי העתים- בכל המשמעויות והפירושים- אלה המתמידים בשעותיהם הקבועות, בתמידים כסדרם, ולומדים יום אחר יום, אלה ש"גונבים" זמנים מכאן ומכאן, ומשלימים את הקביעות,

ולאלה שזמנם לא תמיד בידם, אבל השייכות והקביעות מוטבעים עמוק בחייהם.
 
לכולם יחד, ולכולנו- נגביר חילים ונעורר את הרצון ובעקבותיו את הכוחות, להמשיך ולקבוע עתים לתורה. חזק ונתחזק!