הישרות ותמימות / הרב עקיבא קשתיאל
"כי ישרים ישכנו ארץ, ותמימים יותרו בה" _משלי ב', כא').
רש"י פירש: "ארץ- לעולם הבא". לפי פירושו, הפסוק מתאר את מקומם של הצדיקים בעולם הבא. ו"תמימים יותרו בה"- "כשירדו הרשעים לגהינום". התכונות המתוארות כאן הן יושר ותום, והן המביאות את בעליהן לזכות בעולם הבא. שתי התכונות הללו מבטאות נקודה טבעית עמוקה בנפש. הישרות והתמימות הן ביטוי לנטיית הטוב המושרשת ומוטבעת באדם. האדם הישר והתם מבקש את הטוב ואת השלימות (שהם אחד), זהו חפץ החיים שלו. מעמד זה מדגיש את האיכות של המעלה הנפשית אליה הגיע האדם. לא מתואר כאן המימד המעשי, של מעשים ומצוות, גרידא. אלא החדירה של הטוב לנפש. כמובן, שבקשת הטוב מתגלה במעשים- בתורה, מצוות ומעשים מוגדרים, אבל בעולם הבא לא זוכים רק לפי מידת המעשים אלא כפי מידת חדירתם לנפש- בישרות ותמימות.
ובמדרש (תנחומא לפרשת פקודי) דרשו את הפסוק באופן אחר: "וישרים ישכנו ארץ- ישכינו שכינה בארץ". לפי המדרש, הארץ היא העולם הזה, והישרים משכינים את השכינה בארץ. לא רק מעלתם הפרטית (לעולם הבא), אלא השלמת המגמה של הבורא בבריאה- בהשראת השכינה- יוצאת אל הפעול ע"י הישרים והתמימים.
כאן יש להדגיש פן נוסף- הישרות והתמימות מבטאים שייכות ונאמנות לאמת, בצורה טבעית, מבלי התחכמות והתפלפלות. פעמיים, שהאדם "מתחכם" עם האמת של רבונו של עולם, ושוקל את הדברים לפי ראות עיניו. "נראה לי" או לא..., ,מועיל לי" או לא... , משתלם, משתלב, וכו' וכו'. הישרים והתמימים לא נופלים ב"חשבונות הרבים", אלא הם נאמנים לטבע הטהור של "אלוקים עשה את האדם ישר". הם דבוקים באמת, הוליכם אחריה, וזיקתם כלפיה לא נתונה ל"חשבונות" ופקפוקים.
מכאן, לפירוש השלישי- "ישכנו ארץ- יהיו שוכנים בארצם עד עולם" (מצודות). "ישרים ישכנו ארץ,- פירושו, ישארו שוכנים בארצם. המהר"ל מפרא"ג פירש עניין זה על התמדת הקיום וההצלחה הנצחית באופן כללי. "הארץ לעולם עומדת", ולשכון בארץ פירושו לזכות להצלחה ונצחיות של הקיום (ראה נתיב התמימות פ"א). ובדברים מתוך דברי הרב חרל"פ: "המגמה האלוקית להיות ישר, שלא תהיה שום נטיה ושום פסיעה מלבר (בחוץ), כי אם להיות ספוג כולו במקום הקודש... בני אדם חיפשו חשבונות רבים וגרמו בזה את המיתה בעולם... והישרים גם עתה ישכנו ארץ... כי התורה שיהא עץ החיים ומיישרת את האדם להיות ישר היא פועלת שגם אחרי קללת המיתה... אין המיתה על הכל" (ראה מי מרום חי"ד, על משלי שם).
ועל כל אלה, מתבקש הפירוש- ואכן יש שפירשו- "ישכנו ארץ- ארץ ישראל". ישירם ותמימים זוכים לארץ ישראל. הישרים ישכנו בארץ. כדי לזכות לארץ ישראל צריך הרבה ישרות ותמימות. לא פעם יש "חשבונות רבים" שמרחיקים אותנו מללכת אל ארץ ישראל. ההליכה לארץ ישראל היא הליכה אחרי ד', בישרות ובתמימות. בלא שאלות והתחכמויות.
"משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו". בעלי השירות והתמימות מוכנים לצאת מעצמם, ממקומם, ממצבם הנוח והנוכחי. הם לא משועבדים לעולם "שלהם". הם הולכים בתום וביושר, אחרי ד'. ישירים ותמימים זוכים לארץ ישראל, ארץ אשר עיני ד' אלוקיך בה, ארץ שלוקח אותנו אל אתגרים ומשימות, התקדמות והתעלות בלתי פוסקת.
כבימי חטא המרגלים, עלולים אנחנו ליפול בתוך חשבונות של "מתאים לנו" או לא, "מסוגלים" או לא, וכו' וכו'. לארץ ישראל זוכים מתוך ישרות ותמימות. שבת שלום
לגרסת הדפסה לחץ כאן